מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
האם חוששים ליוהרא?
מחלוקת אמוראים, י"א שנחלקו בכך חכמים ורשב"ג, וי"א שלכולי עלמא חוששים אך לא חוששים במקום שאינו ניכר, לחכמים - בק"ש שכולם קוראים, לרשב"ג - בתשעה באב שיתלו את אי מלאכתו בבטלנות.
מה דרגת איסור עשיית המלאכה בערב פסח מליל י"ד ועד ליל ט"ו?
מחצות - אסור מדינא, מהבוקר עד חצות - מחלוקת ר"י ור"מ אם תלוי במנהג המקום או שתלוי באיסור המקום, ובמקום שאסרו או נהגו לאיסור נחלקו ב"ש וב"ה אם אף הלילה בכלל או שרק מנץ החמה.
מנכש חיטה ונעקרה בידו כיצד יפטרנה בקרבן העומר ועד מתי יכול לעשות פתרון זה ומדוע?
ישרישנה מיד במקום הטיט ששם תשתרש במהירות המרבית, ויכול לעשות כך: א. עד בין השמשות של י"ד ניסן, שצריך שני ימים שלמים ומקצת יום שלישי. ב. מצד השרשה יכול לעשות כך אף בי"ד ניסן אלא שתלוי באיסור עשיית מלאכה שבגליל אסור לעשות מלאכה ביום י"ד, וכן בליל י"ד לדעת בית שמאי.
למסקנא, מה הדין להתחיל מלאכה בי"ד לצורך המועד ולסיים מלאכה בי"ד שלא לצורך המועד במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה?
בשני האופנים אסור, לא התירו אלא בקיום ב' תנאים: גמר מלאכה ולצורך המועד.
אלו בעלי מלאכה יכולים לעבוד בי"ד?
1. תופרין - שכן הדיוט תופר כדרכו בחול המועד, וי"ד דקיל אפילו אומן מותר. 2. כובסין. 3. ספרין - שכן הבאים ממדינת הים או השתחררו מבית האסורין מכבסין ומספרין בחול המועד, וי"ד דקיל מותרים אף שאר אנשים. 4. רצענין - לרבי יוסי ברבי יהודה, שהרי עולי רגלים מתקנים מנעליהן ברגל וי"ד דקיל אף מכינים מנעל חדש, ולחכמים לא לומדים תחילת מלאכה מסוף מלאכה.
מה דין תרנגולת שברחה בחול המועד?
בתוך 3 ימים לבריחתה מותר להחזירה, ונחלקו האם צריך שכבר ישבה עליהם ג' ימים - וטעם המחלוקת האם חששו להפסד מועט שצריך למוכרה למי שדעתו יפה.
זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין שברפת ובחצר מוציאין אותו לאשפה, כיצד מתיישבת הסתירה בדין חצר?
א. כאן בי"ד כאן בחול המועד. ב. אידי ואידי בחול המועד ואם נעשית החצר כרפת מותר להוציא החוצה.
מה דין הולכת והבאת כלים מבית האומן בי"ד ובחול המועד?
י"ד: אף מוליכין ואף שלא לצורך המועד. חול המועד: לצורך המועד - מותר. שלא לצורך המועד - להוליך אסור, להביא - אם מאמינו ישאיר אצלו ואם חושש לגניבה ישים בחצר הקרובה, ואם אינו מאמינו - יכניס בצנעה לביתו.
מעבר לתחילת הדף