גליוני הש"ס/עירובין/ק/ב

דף ק' ע"ב

זה צער גידול בנים. נ"ב הוזכר סנהדרין י"ט ב' וע"ש בתוס':

ועריות מיונה. נ"ב בס' מאה קשיטה להרמ"ע ז"ל פרק ל"ח כ' והנה היונה אינה נזקקת אלא לבן זוגה מחיים יתרה עלי' נקבת התור אפי' לאחר מיתה כו' עכ"ל וק"ק דא"כ יותר ה"ל למינקט כאן תור וע"ש עוד שכ' ויש מי שנסתפק בצניעות זו של תורים ובני יונה כו' אם היא מדה נוהגת בנקבות בלבד או אם בזכרים ה"נ עכ"ל ומדברי רש"י כאן שכ' שאינו נזקק אלא לבת זוגו מתבאר דה"ה בזכרים: