גליוני הש"ס/עירובין/צה/ב

גליוני הש"ס עירובין צה ב

דף צ"ה ע"ב

רש"י ד"ה ת"ק סבר כ' אתי איסור בל תוסיף ומשוי להו עליה כמשאוי. נ"ב עיין תוספתא כלאים פרק ה' חלוק של צמר שנפרם ופירפו בחוט של פשתן ושל פשתן שנפרם ופירפו בחוט של צמר אם תפרן אסורין משום כלאים ויוצאין בהן בשבת עכ"ל התוספתא ומבואר דלא אמרי' דאתי איסור כלאים ומשוי ליה עליה כמשאוי ואולם מדהוצרכה התוספתא להשמיענו זאת מוכח דהי' סברא לומר כן וא"כ י"ל דהא דלא אמרי' כן היינו רק במלבוש גמור כגון חלוק אבל לא בתפילין דהוו תכשיט רק מפאת עניין המצוה והוו מכח זה תכשיט גם שלא בזמן המצוה וע"כ עכ"פ כאשר הם איסור דעניינו היפוך עניין מצוה שפיר מתבטל שם תכשיט מהם והוו להו משוי ודו"ק ואולם צע"ק דמדוע השמיענו התוספתא רק בכלאים דכה"ג דיוצאין בהם בשבת ולא בכלאים סתם ועוד דעכ"פ איך אמר יוצאין בהן הרי יש איסור משום כלאים ואולם בזה י"ל דה"ק דמשום שבת אין איסור עמ"ש על הגליון שבת ג' א' ואולם יותר נ' בכוונת התוספתא דהוא לדיוקא דרק כשתפרן יוצאין בהן בשבת משא"כ כשלא תפרן אין יוצאין דדילמא מישתליף החוט ואתי לאתויי ד"א וכדאי' כה"ג טובא בפרק במה אשה ואין כוונת התוספתא לפי"ז על כלאים כלל רק ה"ק חלוק של צמר כו' אסורין משום כלאים ויוצאין בהם היינו אם עשה כה"ג חוט של צמר בשל צמר ושל פשתן בשל פשתן ותפרו יוצאין בהם בשבת אבל לא תפרו אסור והכוונה בכלל לומר דרק התפירה הוי חיבור גמור הן ליאסר משום כלאים והן לשלא נחוש בשבת דילמא משתליף כו' וזה עיקר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף