גליוני הש"ס/סוטה/מג/ב

גליוני הש"ס סוטה מג ב

דף מ"ג ע"ב

אי מימליך עלה בת מיהדר היא כו'. נ"ב עיין ר"ש ערלה פ"א מ"א בשם הירושלמי נטעו לסייג וחישב עליו למאכל כו':

כל חד וחד לא קרינא ביה כרמו. נ"ב עיין תמורה ב' א' רש"י ד"ה בעלי חוברין לסמיכה דכ' שאם נשתתפו ב' או ג' על קרבן אחד קרינא אכל חד וחד קרבנו וכולן סומכין בו עכ"ל ואולם התם מיתורא דריש ואדרבה מוכח דלולי הייתור לא הי' קרוי קרבנו של כל חד וחד כמו כאן דכל חד כו' לא קרינא ביה כרמו וע"ש דר' יהודה גם יתורא דקרבנו לא מיסתבר ליה לאוקמי אהכי כיון דלא מייחד קרבן דידהו ולא קרוי קרבנו כיון דאינו מיוחד לו והוא כלשון רש"י כאן דלא קרינא בי כרמו המיוחד לו ועיין ב"ק צ' א' לעניין עבד של ב' שותפין אי קרוי עבדו של כל אחד הואיל ואין מיוחד לו ועיין תוס' גיטין מ"ב א' ד"ה בעבד ועיין חולין קל"ה א' פלוגתא אי צאנך ממעט שותפות ע"ש ברש"י ועיין בכורות נ"ו ב' רש"י ד"ה ולא של שותפות ועיין רש"י ב"מ ק"ח ב' ד"ה לאשה וליתמי ולשותפי ועיין ירושלמי שבועות פ"ה ה"א תמן כל שבועה חלה על שוה פרוטה כו' עש"ה:

רש"י ד"ה קלא אית ליה כ' שאין ערלה נוהגת כו'. נ"ב דעת רש"י כאן דלמ"ד כרם רבעי גם ערלה אין נוהגת רק בכרם כבר הרבו לתמוה ע"ז אולם בפר"א הובא בילקוט פ' לך לך רמז פ"א וז"ל נאמר ערלה באילן וכי תבואו אל הארן וערלתם ערלתו אין העץ האמור כאן אלא עץ הגפן כו' עכ"ל מוכח דס"ל ג"כ כן וע"ש בז"ר ועמ"ש על הגליון ברכות ל"ה א' וע"ע רמב"ם פ"י ממע"ש ה"ב שכל שאין לו ערלה אין לו רבעי והוא מן הירושלמי ע"ש וא"כ הי' אפשר לומר דה"ה כל שאין רבעי נוהג בו אין ערלה נוהגת בו ויש לחלק בין נידון דשם לכאן עש"ה ותבין ומצאתי בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקס"ו שדן בהך דרמב"ם הנ"ל אם היא חלוקה מתהפכת ג"כ לומר שכל שאין לו רבעי אין לו ערלה עש"ה ועיין ערלה פ"א מ"ח דיש דברים אסורים בערלה ומותרים ברבעי ואין לו עניין לכאן ע"ש ברמב"ם ור"ש ועיין תרומות פ"ג מ"ט דס"ל לר' יהודא דאין לנכרי כרם רבעי ואילו אהך דנכרי שנטע דחייב בערלה דפ"א דערלה מ"ב לא פליג ר' יהודה ע"ש ומזה ראי' לכאורה דאין ערלה תלוי' ברבעי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף