גליוני הש"ס/מכות/כג/ב

גליוני הש"ס מכות כג ב

נותנין לו שכר כעושה מצוה. נ"ב כמו כן בל' חכמים נקרא ג"כ מצוה עי' סנהדרין י"ט ב' על המצוה דאזיל מיני' והכוונה על עבודת פרישותו מן העבירה והתגברו על יצרו שלא לעשות עבירה ע"ש בחידושי הרמ"ה דהביא ג"כ משנה דכאן ועי' ברכות ה' ב' שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם כו' טורפין לו תפלתו כו' ואם המתין לו מה שכרו כו' ושם ו' ב' כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות כו' ואם משמחו מה שכרו כו' ושם י"ח א' הרואה את המת ואינו מלוהו עובר משום לועג לרש כו' ואם הלוהו מה שכרו כו' וק' בכל הני דמאי פריך מה שכרו הרי מקבל שכר על שלא עבר עבירה כאילו עשה מצוה וכדאמרי' כאן וע"ע נדרים מ' א' ואם ביקר מה שכרו ומשם אין קושי' ע"ש ותבין:

ומה אם הדם שנפשו של אדם קצה הימנו כו'. נ"ב מ"מ לא חשיב דם נותן טעם לפגם בתבשיל אע"ג דהנפש קצה הימנו וה"מ דם עצמו אבל ריחו י"ל דפוגם כו' שו"ת מהר"י מינץ סי' ט"ו עש"ה:

הלכה כר' חנניא בן גמליאל. נ"ב עי' שבועות ז' ב' תוד"ה בשוגג ושם ח' א' ד"ה גילוי עריות דסתם סוגי' שם כר' חנניא בן גמליאל ועש"ה ועמ"ש בגליון מנחות פ"ב א':

דלא חזינן לא מחזקינן. נ"ב דוגמתו חולין נ"ו ב' אחזוקי ריעותא לא מחזקינן וע"ע שם מ"ח ב' רש"י ד"ה סמפונא נקט ואתא ועיין שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ק"ז:

שלמה נמי כו'. נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף נ"ט ועי' שו"ת מהרי"ל סי' צ' עש"ה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף