גליוני הש"ס/מועד קטן/יט/א

גליוני הש"ס מועד קטן יט א

דף י"ט ע"א

שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואינן עולין. נ"ב ל' השאלתות פ' חיי שבת עולה ואינה מפסקת מ"ט עונג הוא דכתי' בי' רגלים מפסיקין ואינן עולין מ"ט שמחה כתי' בהו וכ"ה בבה"ג ה' אבל וע' תוס' לקמן כ"ג ב' ד"ה מאן דאמר דכתבו כן וחידוש שלא הביאו דברי השאלתות והבה"ג וע"ש בשאלתות עוד דכ' בעניין הפלוגתא דמתני' לעניין עצרת ור"ה ויוה"כ וז"ל ברם צריך עצרת בזה"ז דיום אחד הוא ור"ה ויוה"כ נמי מבטלו גזירת שבעה או לא מי אמרי' רגל דהוי ז' מבטל גזירת ז' אבל הני דחד יומא אינון כשבת דמי או דילמא שבת עונג הוא דכתי' בי' אבל הני כיון דאית בהו שמחה כרגלים דמו ומפסיקין ת"ש דתנן רא"א משחרב ביהמ"ק עצרת כשבת כו' ר"ג אומר ר"ה ויוה"כ כרגלים מ"ט כיון דהוקשו כל המועדים כולם זה לזה אפי' ר"ה ויוה"כ וכ"ש עצרת דאיקרי רגל ואיקרי חג ואית בי' שמחה עכ"ל ומבואר בהתחלת דבריו דיש חיוב שמחה בר"ה ויוה"כ ומסיום דבריו מוכח להיפוך וגם מ"ש על עצרת דאיקרי חג צ"ע דגם ר"ה איקרי חג וכמ"ש הפוסקים ומקרא מלא בכסה ליום חגנו ואולי כוונתו דיוה"כ דאית בי' שמחה מבטל כו' ונוסף עליו ר"ה דאיקרי חג וכ"ש עצרת דאית בי' תלתא דאיקרי רגל וחג ואית בי' שמחה ובגוף הדבר אי יש חיוב שמחה בר"ה האריכו האחרונים ובטח כבר הובא בהם גם דברי השאלתות ובמס' סופרים פי"ט ה"ו מפורש ואין מזכירין בו (ביוה"כ) לא מועד ולא שמחה שאין שמחה בלא אכילה עכ"ל וכזה לעיל ט' א' אין שמחה בלא אכילה ושתי' וכזה גם בתוס' מנחות פ"ב א' ד"ה אינו וד"ה הנסכים דאין מביאין עולות ממע"ש משום דכתי' בי' שמחה ואין שמחה בלא אכילה ע"ש וע' ס' הפרדס לרש"י סי' קע"ו פלוגתא אם לומר בר"ה ותתן לנו מועדים לשמחה ע"ש ובס' יריאים סי' קכ"ז כ' דיש בר"ה חיוב שמחה וביוה"כ נמי הי' ראוי להיות אלא מדכתי' ועניתם וגו' מכלל שהוציאו מדין שמחה עכ"ל וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' קכ"ח וז"ל ואתה כתבת דשבת הוי טפי שמחה מימים נוראים לא כי הא קמן דהוו כרגלים ופסקו אבילות ז' ול' משא"כ בשבת כו' וכל קולי דשמחת יו"ט של ר"ה כמו שאר יו"ט ומקרא קודש הוא אלא שאין בו הלל וכן שש ושבע של פסח נמי מטעם מעשה ידי טבעו בים עכ"ל כוונתו דמה שאין אומרים הלל בר"ה זה אין מורה על שאין בו שמחה דהא ה"נ בשש ושבע של פסח אין אומרין הלל ואעפ"כ אית בי' שמחה אולם עדיין צע"ק דבפסח מיהת מדלגי דלוגי משא"כ בר"ה אין אומרים הלל כלל וגם גוף הדבר שכ' דע"כ אין אומרים הלל בפסח משום מעשה ידי טבעו בים לא ידעתי מקורו דהך דמעשה ידי טובעים בים הוא בסנהדרין ל"ט ב' ולא נאמר שם לעניין הלל ע"ש וטעם שאין אומרים הלל בפסח רק ביום ראשון מבואר בערכין י' ב' דהוא משום דימי פסח אין חלוקין בקרבנותיהן ע"ש אולם בזכרוני מס' תניא רבתי דכ' בשם המדרש דע"כ לא נאמר שמחה בתורה בפסח משום מעשה ידי טבעו ביה וע"כ נאמר בסכות ב"פ שמחה בתורה להשלים שמחת פסח החסיר' עכ"ד וה"ז כעין יום שלישי שנכפל בו כי טוב להשלים כי טוב החסר בשני ואלה הדברים מתאימים גם עם דרך אמת ואכ"מ וע"ע ברבינו יהונתן על הרי"ף עירובין ס"פ בכל מערבין דכ' כ"ש בשמחת יו"ט של ר"ה ושל יוה"כ עכ"ל הרי דפשיטא לי' דיש גם בר"ה ויוה"כ שמחת יו"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף