גליוני הש"ס/כתובות/קג/א
גליוני הש"ס 
כתובות קג א
מרפא דתנן כו'. נ"ב ע"ע שבת קל"ד ב' אמר אביי ש"מ הני כתיבין מסו וע"ע זבחים י"ט א' מילתא אגב אורחא קמ"ל דגמי מסי ע"ש בתוד"ה מאי אריא דכ' דקמ"ל כן משום לשון חכמים מרפא ועיין רש"י ע"ז י"ט ב' ד"ה שיחת חולין:
לרבות את אחיך הגדול. נ"ב עיין שו"ב הלכות קטנות [ח"א] סי' קכ"ג ועיין שו"ת הרא"ש כלל ט"ו אות ו' ושוב ראיתי שהובאו דבריהם בשו"ת שבות יעקב [ח"א] סי' ע"ו וע"ש מש"ש ג"כ בזה וע"ע שו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ל"ד:
כל בי שמשי הוי אתי לביתי'. נ"ב עיין גליון הגרע"א ז"ל בשם ספר חסידים ועיין שבת קנ"א ב' דנאמר הך דבמתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצות על דוד מלך ישראל ואולם קאי שם על הגוף ע"ש אבל הנפש שבעולם העליון י"ל שפיר דמחויב במצות, ועיין משנה אבות יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז יותר מכל חיי העוה"ב ולומר דגם בעוה"ב יש קיום מצות אבל הוא רק בתורת אינו מצווה ועושה ולכן יפה כו' דגדול המצווה ועושה כו' ג"כ ק' דא"כ אכתי איך הוציא רבי את החיים המחויבים בקידוש הא ה"ל אינו מחויב בדבר ואינו מוציא את המחויב י"ח וע"כ דצדיקים אחרי מיתתם חייבים במצות ואולם י"ל דלפום צערא אגרא ולכן לפי שאין בעוה"ב יצר המסית לעבור לכן אין העבודה חשובה כ"כ ויפה שעה אחת כו' בעוה"ז דהיא עבודה גדולה של כבישת היצר ועיין פסיקתא רבתי פיסקא דחנוכה אות ג' א"ר חמא בר יוסי אין בין צדיקים החיים לצדיקים המתים אלא הדיבור בלבד כו' ומשמע ג"כ כס' חסידים הנ"ל דאל"כ הא טובא יש ביניהם חיובי המצות כולם וי"ל עוד כונת הס' חסידים דצדיקים במיתתם קרוים חיים וכאילו הם בחיים עדיין ורק כאשר הם בעולם העליון פטורים מן המצות מפאת המקום כי לא נאמרו המצות בעולם העליון ומשא"כ בירדם לעוה"ז עדיין עליהם חיוב המצות כבתחלה כי בעוה"ז יש חיוב המצות לכל ישראל חי וגם הצדיק הרי חי הוא וע"כ כי אתי רבי לביתי' שפיר נתחייב אז בקידוש והי' יכול להוציא ג"כ וכבר דנו כזה לענין אליהו ואין להאריך.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |