רש"י/כתובות/קג/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מאי למקום שאמה. דקתני מילתא פסיקתא ש"מ כל בת אצל האם
דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה. לא התנה שוכר לתת מעות למשכיר אלא שיטחון לו למזונות ביתו בשכרו
לסוף איעתר. משכיר
זבין ריחיא וחמרא. לטחון בה מזונות ביתו
אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות. ולא אמרינן שניהם יתנו לה מזונות ואע"פ שלא פסק לה דמים מתחלה אלא מזונות חייבוהו לתת דמיהם כשיש לה מזונות ממקום אחר הכא נמי אע"פ שלא פסק אלא טחינה עכשיו שאינו צריך יתן דמים
טחון וזבין. באותה שלקחת
טחון ואותיב. למזונותיך באותה שאצלי
ולא אמרן. דלא יהיב דמי
אלא דלית ליה טחינא לריחיא. שאין שוכר מוצא לטחון בשכר כל שעה לפיכך אומר לו אני יושב בטל אטחון לך ולא אתן דמים
אבל. כל זמן שמוצא לטחון טוחן בשכר ונותן לזה דמים
מדת סדום. זה נהנה וזה לא חסר לא היו עושין טובה
מתני' אי אפשי לזוז מבית בעלי. לצאת מבית בעלי
גמ' ולא בבקתי. בית צר כעין צריף כדאמרינן במסכת שבת (דף עז:) בקתא בי עקתא אם היה מדור שלו צר לא קבל עליו להוציא את בניו ולהושיבה
בנכסים מועטין. שהבנות זוכות בהן כדתנן (לקמן דף קח:) הבנות יזונו והבנים ישאלו על הפתחים
וקדמו. קודם שיבואו לב"ד ומכרום
שיפצה. חזקה בדקיה
מאי. מי אמרינן לא מפקינן לה כל ימים שיכול להתקיים או דלמא אמרי' לה לאו כל כמינך
ברכת הבית ברובה. בני אדם שעוזרין זה את זה משתכרין ומזל דרבים עדיף
וליתבו לה. לפי מה שנתמעטה ברכת הבית ביציאתה
לשון חכמים. יש ללמוד ממנה ברכה ועושר ורפואה
אם היה פקח. זה שלוקח פירות הרבה ואין לו שהות למושכם אלא נתן מעות
שוכר את מקומו. דהוי לה כי חצירו וחצירו קונה לו הרי אתה למד מכאן סחורה שלא יוכל המוכר לחזור הרי לך עושר למוד מלשון חכמים
לא ילעוס כו'. למדת שהחטים הלעוסין יפה למכה
נר יהא דלוק במקומו. אצל השולחן כמו בחיי דכל ע"ש היה בא לביתו משנפטר כדלקמן
יוסף חפני. דמן חיפא
את אביך. כל אתין רבויין
וי"ו יתירה. דואת אמך
ה"מ. דחייב בכבוד אשת אביו בחיי אביו
בי שמשי. ערב שבת ונראה בעיני לפי שבין השמשות שלו שגור בפי כל והכל חרידים אליו לגמור מלאכתן עד שלא תחשך קרו ליה בי שמשי
שלא להוציא לעז כו'. לומר לא צדיקים היו שלא היה להן רשות לבא לביתם כמו רבי
סבור מינה בהדין עלמא. שהיה מצוה שיתעסקו בקבורתו
דקדים ערסייהו לערסי'. הם נקברו תחלה
והאי דאמר הכי. שנזקק להודיע שימותו וישרתוהו
דלא לימרו. אינשי עלייהו כשימותו מילתא דאיסורא הוה בהו שלא זכו להתעסק בו ואיגלאי מילתא דהאי דלא שכיבו בשני דרבי זכותיה דרבי אגנא עלייהו
עיירות. גדולות על הכפרים וכרכין גדולים מהם
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |