גליוני הש"ס/כתובות/סא/א
גליוני הש"ס 
כתובות סא א
לא הכניסה לו ממש אלא כיון שראוי' להכניס כו'. נ"ב דוגמתו ברכות נ"ג ב' לא יאותו יאותו ממש אלא כל שאילו עומד בקרוב כו' וברש"י עד שיהא אורו ראוי ליהנות כו' וע"ע ירושלמי הובא בר"ש פאה פ"ו מ"ט חנני' כו' אומר כל שבאת רשות עני באמצע כו' וקמפרש ליה דלאו שתבא ממש אלא אפי' נראית לבא וע"ע עירובין ס"א ב' מאי אין בה דיורין אין ראוי' לדירה ועמ"ש על הגליון שם פ"ט ב' וע"ע גיטין פ"א א' דקמפרש זכותו של שני דמתני' דהכוונה זכות הראוי' לשני וע"ע עירובין י"ב ב' מבוי שלא נשתתפו בו כו' אלא אי איתמר הכי איתמר כו' מבוי שאינו ראוי לשיתוף וק"ק מדוע אמר אלא כו' ולא קמפרש דהאי שלא נשתתפו גופי' הכוונה שאינו ראוי לשיתוף וע"ע שבת פ"ו ב' ניתנה תורה לטבולי יום ומפרש דראוי' קאמר וע"ע גיטין ס"ב א' דקמפרש כליו של חבר כלים הראויין חבר וע"ע מנחות ל"ג א' דמפרש בשני סיפין דברייתא דראוי' לשני סיפין קאמר ועיין תוס' שם מ"ז א' ד"ה עד דעד שישחוט לשמן ויזרוק דמן לשמן דאמר ראב"ש כוונת ויזרוק עד שיהי' ראוי לזרוק כו' ועיין בגמ' שם ע"ט ב' ראש העמוד עש"ה וע"ע שם ק"א ב' דמפרש לו לפני זריקה קודם שיראה לזריקה ושם ק"ב א' קמפרש שלנה ושנטמאת ושיצאת ראוי' ללון וראוי' לטמא וראוי' לצאת ועיין תוס' ע"ז ל"ט ב' ד"ה תנינא דכ' וי"ל דרואהו לאו דווקא אלא ר"ל יכול לראותו והיינו ג"כ דוישראל רואהו דתנן במתני' לא רואהו ממש אלא ראוי לראותו וכזה עוד שם מ"ד א' בגמ' אקרא ותהי' על ראש דוד דאין הכוונה ממש שהית' על ראשו רק הכוונה ראוי' לנוח על ראש דוד וע"ע ב"מ ע"ד א' ועל הסיד משישקענו בכבשן כו' אימא משראוי לשקעו בכבשן הכוונה להגיה ג"כ רק לפרש דמאי משישקענו משראוי כו' ע' בית האוצר ערך אלא אימא וע"ע לקמן ק"י א' דמפרש זה גובה דמתני' ראוי לגבות כו' ועמש"כ בגליון ועיין לעיל כ"ג א' לא נישאת נישאת ממש אלא כיון שהתירוה לינשא כו' והיינו ג"כ דאין הכוונה נישאת ממש רק ראוי' לינשא דמשהתירוה היא ראוי' לינשא וע"ע פסחים מ' א' לא נתבקעו נתבקעו ממש אלא כל שאילו מניחן על פי הב והן מתבקעות מאיליהן והיינו ג"כ דכוונת נתבקעו ראויות להתבקע על פי הביב וע"ע יבמות ס' ב' ובתוס' שם ד"ה בראוי' דמפרשי' קרא דיודעת איש דהכוונה ראוי' לדעת איש וע"ע דמפרשי' כזה גם בל' הפוסקים ע' רמב"ם ה' איסורי מזבח פ"ד הט"ו דכ' אבל אם נתן לה עופות אעפ"י שהן מוקדשין אתנן חל עליהם ובכ"מ שם וז"ל ובעל מגדול עוז תי' דמאי אעפ"י שהן מוקדשין דקאמר הרמב"ם שהן ראויין להיות מוקדשין כלומר תורים ובני יונה כו' עכ"ל וע"ע ב"מ כ"ט א' ע"כ לא פליגי אלא כשנשתמש בהן וברש"י כשנשתמש לאו דווקא אלא משום שכר שימוש קאמר מפני שמותר להשתמש בהן עכ"ל והיינו ג"כ דהכוונה לראויות ההשתמשות דמתחייב מפאת הראויות להשתמש בו וקרי אל הראויות נשתמש והוא כהך דלעיל כ"ג א' דקרינן להיתיר לינשא נישאת וכך שם דהכוונה על שמותר להשתמש קרי ליה נשתמש וע"ע ב"ב ע"ח א' דקמפרש בריתא דקתני ובזמן שאמר לו הוא וכל מה שעליו דהכוונה וכל מה שראוי להיות עליו וע"ע שם ס"ט ב' ארעא ביה דיקלי כו' דחזיא לדיקלי קאמר ליה וע"ע שם פ"ו א' א"ל במיתנא והכוונה דחזי למיתנא וכגי' הרשב"ם שם א"ל דחזי למיתנא קאמינא לך עש"ה וע"ע שם ק"ד ב' שדה ונעשית גנה ובפי' רשב"ם שנעשית ראוי לגינה וע"ע יומא ס"ט א' דמפרש לבש בגדי כהונה דבריתא דהכוונה ראויין לבגדי כהונה וע"ע נדה ט' ב' כל שקורין לה אמא כו' ובתוס' שם בשם הירושלמי דהכוונה שראוי' לקרותה אמא ועמ"ש על הגליון נדה שם ס' א' וע"ע שבת פ"א ב' וחכ"א לא יטול אלא. מן האיבוס כו' ובתוד"ה וחכמים נ' לר"י דלאו דוקא מן האיבוס אלא מן הראוי לאיבוס כו' וע"ע זבחים ל"ט א' מן היסוד מן הראוי ליסוד וע"ע לעיל ל"ו א' מאי ממאנת הראוי' למאן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |