גליוני הש"ס/כתובות/כז/ב

גליוני הש"ס כתובות כז ב

דף כ"ז ע"ב

מה לי לשקר במקום עדים לא אמרי'. נ"ב עיין מסורת הש"ס וע"ע תוי"ט פאה פ"ח מ"ג ד"ה ואין נאמנין על הקמח ובשנות אליהו שם:

דמרי בר איסק כו'. נ"ב עיין שו"ת הריב"ש סי' מ"ז וע"ע שו"ת הריב"ש סי' ק"ע הביא מהך דתרתי לא עבדי דכאן סמך למקומות שנהגו להשביע עדים ע"ש:

ומיסתפנו מיני' דגברא אלמא הוא. נ"ב יל"ע היכא דאין הוא אלם רק יש לו בן או שאר קרוב אלם אי שייך לומר דמיסתפו כו' ובבן יש להסתפק יותר דיש לו נגיעה בדבר שהוא יורשו ועיין שו"ת שארית יוסף סי' ע"ח דכ' בנידון כמו זה דבעי' הוא עצמו אלם משא"כ באביו או שאר קרוב אלם ואף דיש להם נגיעה בדבר וע"ש שהביא ראי' מגמ' ב"ב מ"ז א' דגזלן אין לו חזקה לפי שמתיראין ממנו למחות ואעפ"כ בן גזלן יש לו חזקה עש"ה:

הכי דאיננא לך ולכלהו אלמי חברך. נ"ב עיין מה שדן מזה בשו"ת מהרי"ו סי' קמ"ט:

המעון הזה. נ"ב כלשון זה כריתות ח' א' במשנה וכ"ה א' במשנה:

אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו. נ"ב עיין שו"ת חות יאיר סי' ט"ו וסי' קכ"ד:

תנא ואעפ"כ ייחד כו'. נ"ב עיין שו"ת מהר"ם פאדווה סי' יו"ד:

רש"י ד"ה לא תנשא כ' לפי שמכירה ברמיזותיו וקריצותיו. נ"ב לשון הגמ' יבמות ק"ח ב':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף