גליוני הש"ס/כתובות/כב/א

גליוני הש"ס כתובות כב א

דף כ"ב ע"א

ג' שישבו לקיים את השטר ומת אחד מהן צריכין למיכתב במותב תלתא הוינא וחד ניתוהי. נ"ב, ב"ב קס"ה ב':

שנים שדנו דיניהם דין אלא שנקראו ב"ד חצוף. נ"ב מעין דוגמא לל' זה ב"מ ק"ח א' האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא חצופא הוי סלוקי לא מסלקינן לי' וע' בליקוטי דינים שבסוף ס' מהרי"ל כ' הטעם דבשלשה אם פוגע המתחייב בכל אחד יכול להשיב חבירי חייבוך והוצרכתי לנטות אחרי הרוב משא"כ בשנים אילו לא חייבו הוא הרי לא הי' מתחייב בחד נגד חד וצריך לומר לו חייבתיך וזהו חציפות ע"ש וצ"ל דמ"ש דיכול להשיב חבירי חייבוך כו' הוא לאו דווקא ע' סנהדרין כ"ט א' במשנה דאסור לו לומר כן רק הכוונה בפשיטות דבשלשה אין המתחייב שונאן דאין יודע ע"י מי נתחייב משא"כ בשנים וע"כ כיון שמכניסין עצמן בכך להיות דיינים ויהי' המתחייב שונאן ובלבו עליהן והיו יכולים להרויח זה ע"י שיצטרפו להן אחד קרויים חצופים וע' שו"ת שבות יעקב סי' קל"ג:

אמרה נשביתי וטהורה אני כו' עד אינה נאמנת. נ"ב עדיות פרק ג' משנה ו':

ואם יש עדים שנשבית כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קע"ח מש"ש דאפי' יש עדים שנשבית נאמנת היא לומר יש לי עדים שלא נטמאתי עש"ה כל התשובה:

והא שווי' לנפשה כו'. נ"ב ע' שו"ת צמח צדק סי' ק"ד:

כגון שנתנה אמתלא כו'. נ"ב ע' שו"ת הריב"ש סי' קצ"ג ושו"ת חוט המשולש טור ב' סי' ט"ו ולעניין העושה מעשה אי מהני אמתלא כבר האריכו וע"ע נימוקי מהרמ"מ שבסוף שו"ת מהרי"ו דס"ה ע"ב ד"ה דין ראובן כעס ע"ש שכ' שגירשה ומשמע שגירשה מפני זה שאמר שזינתה ואעפ"כ מהני אמתלא וע' שו"ת חוט השני סי' י"ז:

בעא מיני' שמואל מרב אמרה כו'. נ"ב בשאלתות פ' אחרי וז"ל אמרי דרב איקלע לבי שמואל שדר לי' שמואל כסא דברכתא לדביתהו ולא קבילה איכא דאמרי דכי הוות יתבא נדה מהודעה לי' בכסא דברכתא [כך הי' דרכה להודיע לו שפירסה נדה ע"י המנע קבלת כוס של ברכה] ואיכא דאמרי נדה לא שתיא כסא דברכתא דאמר מר משגרו במתנה לאנשי ביתו כי היכי דליהוי שלמא ואי אישתיא [אם תשתה הכוס] אתו לידי הרגל עביר' ולבסוף אמרה לשמואל טהורה אני אלא אחותך היא דאיקלעא לגבאי ואמינא אי שתינא לי' אנא היא אמרה לא קעבדא לי יקרא אמרנא אשדרי' לך דתשתיוהו אתון א"ל רב אף בזו אם נותנת אמתלא לדברי' נאמנת כו' עכ"ל וע' שו"ת ח"צ סי' מ"ד בסוף התשובה מש"ש בהא דאמר כאן אף בזו כו' וצ"ע אם יתכנו דבריו לשאלתות הנ"ל:

תוד"ה מנין כ' אלא תכ"ד דאיכא מיגו. נ"ב ע' שו"ת הרדב"ז ח"א סי' שצ"ח ועוד שם סי' ת"ז:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף