גליוני הש"ס/כתובות/ז/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א פני יהושע הפלאה חתם סופר רש"ש אילת השחר |
מברכין ברכת חתנים. נ"ב מדוע אין מברכין זמן אנישואי אשה כמו אקנה כלים חדשים האריכו האחרונים ועיין רוקח סי' שע"א דיבר מזה וכ' דלפי שהנישואין בעשרה אין מברכין זמן על דבר שהוא באסיפת עם עש"ה ונ' כוונתו דכיון דגם הם שמחים עמו ה"ל כאית לאחריני שותפות בהדי' דאין מברכין זמן רק הטוב והמטיב ואולם אי משום הא בלא"ה האיש שותפות האשה לאיש והאיש לאשה עיין ברכות נ"ט ב' ואולי כיון דרק האיש קונה את האשה ואין הוא נקנה לה אין כאן שותפות ואולם גם הא גופא קשיא דליברוך הטוב והמטיב ועיין שו"ת הלכות קטנות [ח"א] סי' ז' וז"ל נמצא בכתבי הר"י בוטון ז"ל שהנושא אשה יכול לומר שהחיינו וכששאלו את פי הרב אור שרגא ז"ל אמר הי' להם לשאול אם יאמר דיין האמת עכ"ל וכי היכי דלא ליהויין דבריו דרך בדיחותא לבד צ"ל כוונתו דכיון דזכה עזר לא זכה כנגדו ומי יאמר ריק לבי זכיתי והוא בספק מצא או מוצא לכן אין לברך זמן:
אקב"ו על העריות ואסר לנו כו'. נ"ב עיין רא"ש דתמה דלא מצינו ברכה על פרישה מאיסור ועיין רוקח סי' שס"ו דכ' אבל כל דבר שגם בני נח הוזהרו עליו כגון גזל גניבה וחמס כו' א"צ לברך עכ"ל ע"ש וצ"ע דגזל הרי היא פרישה מאיסור ובלא"ה אין לו לברך ואם כוונתו על השבת גזל י"ל ג"כ דזה בלא"ה אין טעון ברכה הואיל ובאה המצוה ע"י עביר' שגזל דלגבי ברכה דהוא הזכרת ש"ש כל שיש שם עניין עביר' אין מברכין ועמ"ש על הגליון ברכות מ"ב א' וגם השבת גזל הרי אין נוהג בב"נ למ"ד דב"נ נהרג על פמש"פ ולא ניתן להשבון היינו דאין חייב בהשבה וע"ש בשאר דברי הרוקח דגם מהם מתבאר דס"ל דגם על פרישה מאיסור יש לברך עש"ה מש"ש על בדיקת טריפה כו':
והתיר לנו את הנשואות. נ"ב צריך ביאור דאנה נאסרו עד שהוצרכו להיתיר ועיין שו"ת חתם סופר חלק אורח חיים סי' נ"ד מש"ש דרך חידוד ולענ"ד אולי הכוונה על שעת מ"ת דנאסר תשמיש לגמרי והוצרך להיות ניתר במאמר שובו לכם לאהליכם ע' ביצה ה' א' דקרי ליה דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו:
ע"י חופה וקידושין. נ"ב גי' השאלתות פ' חיי ע"י קידושין וחופה והוא מתוקן יותר שהרי הקידושין קודמין לחופה ע' בר"ן כאן וחידוש שלא הביא דברי השאלתות ולנוסחתנו י"ל דאיידי דחתמי' מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין לכן הוטבע גם מתחלה כן וטעם הסיום לפי שבחופה ניכרת קדושת ישראל טפי מבקידושין דאין חופה כלל לב"נ משא"כ קידושין נהי דלית להו קידושי כסף ושטר מ"מ אית להו קידושי ביאה מיהו גם ביאה דידהו לכאורה אינן קידושין רק קניין, עיין רש"י יבמות ס"ח ב' ד"ה עבד כנעני ואין להאריך:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |