גליוני הש"ס/יבמות/עא/ב

גליוני הש"ס יבמות עא ב

דף ע"א ע"ב

כגון שהיו אביו ואמו חבושין. נ"ב ולא נימול בשעת שחיטה ואע"ג דכי ליתי' לאב מלין אותו אחרים הכא הרי איתי' לאב, ס' הפרדס לרש"י סי' מ"א ע"ש וכן מתבאר מפירש"י כאן:

דזנתיה אישתא. נ"ב עיין פירש"י דהחולי זן את החולה ועיין נימוקי יוסף נדרים י"ז ב' מדפי הרי"ף ד"ה זן את החולה:

דלא מעוי. נ"ב י"ג מערי, עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' רנ"ז:

לא ניתנה כו'. נ"ב ל' הבה"ג ה' מילה מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל וכן הוא אומר בעת ההוא אמר ד' אל יהושע עשה לך חרבות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית שנית זו פריעת מילה א"ל הקב"ה ליהושע תני מהלינהו כי היכי דמהלו במצרים משום דלא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו אלא ניתנה למשה במצרים דאי ס"ד פריעת מילה לאו ליהושע ניתנה א"כ ליכתוב רחמנא שוב מול ולישתוק אלא להכי כתב שנית כלומר שנית למצרים עכ"ל כוונתו דבמצרים הי' פריעה פעם הראשונה ובימי יהושע הי' הפעם השני' וזהו שנית ומשא"כ אילו הי' כוונת המקרא על גוף המילה לא שייך שנית שהרי המילה כבר הית' הרבה פעמים מימי אברהם אבינו וצ"ע להתאים דברי הבה"ג אלה בגמ' דכאן ואולי הי' לו גירסא אחרת כאן:

ומאי שנית לאקושי סוף מילה לתחלת מילה. נ"ב דוגמת היקש זה בחולין ל"א ב' מת"ל שנית מקיש תכבוסת שני' לתכבוסת ראשונה וע"ע דוגמת זה דשני הוא היקיש דאיתקש השני לראשון בהוריות ה' ב' ת"ל ופר שני שני לעולה מה עולה לא נאכלת אף חטאת לא נאכלת:

רש"י ד"ה לא עדיף כ' והא דתנא לודאה יום הבראתו כו'. נ"ב עיין שאלתות פ' אחרי וז"ל אמרי לא יום הבראתו כיום הולדו ועולה מן המניין מיהו עדיף יום הבראתו מיום הולדו דאילו יום הולדו מקצת היום ככולו ואילו יום הבראתו מעת לעת עכ"ל ומיושבת קישית רש"י ועוד חידוש יוצא מנוסחת השאלתות דמה שקבעה תורה מילה בשמיני אינו מפאת דא"צ שמונה ימים רק דבאמת צריך שמונה ימים אלא דמקצת היום ככולו וככל הנך דאמרי' בהו, מקצת היום ככולו אף שצריך מספר ימים ודו"ק ושוב מצאתי עוד בשו"ת מהרי"ו סי' קנ"ח וז"ל ועל מה דשאלת לעניין מת ביום ל' לעניין אבילות כו' בכל דוכתא מקצת היום ככולו כגון בשבעת ימי נדה דקיי"ל מקצת היום ככולו כדאי' בפרק בנות כותים וכן לעניין אבילות דהלכה רווחת בישראל דמקצת היום ככולו לעניין שבעה בתחלתו ובסופו ולעניין מילה נמי דמהלינן קודם השלמת שביעי מעל"ע דלפי דבריך נולד בשבת לאחר חצות אנו צריכין להמתין עד יום ראשון לאחר חצות ואם נפשך לומר דשאני התם דכתי' וביום השמיני ימול דהיינו קודם השלמת מעל"ע מ"מ היינו צריכין להמתין לשבת הבאה אחר חצות עכ"ל ומשמע ממ"ש ואם נפשך לומר דדעתו אינה כן רק דהא דלא בעי' ח' שלמים הוא מטעם מקצת היום ככולו ואולם מדברי השאלתות נתיישבתי דאין ראי' די"ל כוונתו רק על יום הלידה דאמרי' ביה מקצת היום ככולו לא על יום השמיני ויום הלידה הא הוי טעמא בהכרח משום מקצת היום ככולו וכמהרי"ו הנ"ל ויש עדיין לדון בדבר ואין הגליון מספיק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף