גליוני הש"ס/יבמות/סט/א

גליוני הש"ס יבמות סט א

דף ס"ט ע"א

זרעו כו' מקיש זרעו לו. נ"ב דוגמת היקיש זה בבכורות י"ד ב' ותמורתו מקיש תמורתו לו ובנדה נ"ה ב' זובו מקיש זובו לו ועמ"ש על הגליון קידושין י"ט א' וע"ע סוטה ל"ח א' הוא ובניו כו' מקיש בניו לו כו' מוכח דמתיבת בניו בעצמו אין להקיש בניו לו רק מסמיכות ובניו להוא הוא דמקשי' בניו לו ע"ש וע"ע שבת פ"ד א' במשכבו מקיש משכבו לו וע"ע ב"מ נ"ד ב' ויסף חמישית כסף ערכך מקיש חומשו לכסף ערכו כו' והיינו ג"כ דדבר הנסמך לדבר חמישית של כסף הם מוקשים זל"ז החמישית להכסף ואולי שם ההיקיש מתיבת ויסף דהוספה יש לדמותה לעיקר דוגמת הך דכתובות נ"ד ב' רצה לכתוב לה לא קתני אלא רצה להוסיף מסייע ליה לר' איבו כו' דאמר ר' איבו כו' תנאי כתובה ככתובה דמי כו':

מצרי שני איכא ביניהו. נ"ב עיין מכות ב' א' תוד"ה בעינן כאשר זמם עש"ה ובחידושי מהרשש"ך שם הקשה דא"כ עכ"פ במעידין על אשה שהיא מצרית שני' יופסלו דהאשה הא אינה פוסלת את הבועל בביאתה ע"ש ולק"מ דא"כ תיקשי נמי בהא דאמר שם א"ק לו ולא לזרעו דא"כ במעידין על עקר וסריס חמה שהוא בן גרושה כו' יופסלו דהא א"א להיות לו זרע וע"כ דכיון דהפסול שרצו לפסלו הוא פסול הפוסל את הזרע ע"כ אף שא"א לו להוות הזרע מ"מ לא איכפת לן בזה ואם נאמר שהם נפסלים ולא זרעם אף שיולידו זרע לא יהי' זה כאשר זמם כיון שאותו הרי רצו לפסול פסול הפוסל גם את הזרע וא"כ ה"נ הרי גילתה תורה רק דהנבעל נפסל ולא הבועל וא"כ עכ"פ פסול המצריות אשר באשה הרי הוא פסול הפוסל גם לנבעל אלא דא"א לאשה לעשות המעשה הזאת שא"א לה להיות בועלת אבל עצם הפסול הרי הוא פסול הפוסל גם לנבעל וא"כ אם נפסול את העדים ולא נפסול את הנשים הנבעלות מהן שפיר אין זה כאשר זמם ודו"ק היטיב מאוד ואולם ק"ל לר' יוסי דסובר כאן דמצרי שני אין פוסל בביאתו וא"כ איננו פסול הפוסל כלל א"כ לר' יוסי הא הדק"ל דעדים המעידין על אחד שהוא מצרי שני והוזמו יהי' להם דין מצרי שני מכאשר זמם ויופסלו מלבוא בקהל ודא וודאי קושי' היא ולומר דבאמת הוא כן לר' יוסי הוא רחוק מאוד וצ"ע:

האונס והמפתה כו' לא פוסלין. נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' י"ט הביא ראי' דביאת פנוי' בלי קידושין וכתובה לית בה משום ולא תהי' קדישה מדאמרי' כאן דאונס ומפתה אינו פוסל בתרומה ואילו הית' ביאתו בעביר' הי' ראוי שיפסול ע"ש ואין דבריו מובנים כלל דמדוע יש לו לפסול הא זונה לא הוי רק מחייבי כריתות ואי משום ובת כהן כי תהי' לאיש זר כיון שראוי' להבעל לו ע"י קידושין וכתובה פשוט דלאו זר הוא ועדיף ממחזיר גרושתו דלא חשוב זר וצע"ג:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף