גליוני הש"ס/יבמות/כג/א
גליוני הש"ס 
יבמות כג א
חייבי לאוין תפשי בהו קידושין דכתי' כו' והאחת שנואה כו' שנואה בנישואי' כו'. נ"ב דוגמתו קידושין י"ט ב' אם ללמד שמוכרה לפסולין הרי כבר נאמר אם רעה בעיני אדוני' שרעה בנישואי':
לכי מגיירה גופא אחרינא הוא. נ"ב בשאלתות פ' וישלח וז"ל את"ל בפנוי' (עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל פנוי') כיון דאי מגייר או משתחרר חזי' ליה ולא הוי ממזר אשת איש נתעברה וילדה מעכו"ם ועבד מהו מי אמרי' ממזר הוי דילפי' מאשת אב כו' עכ"ל וצ"ל דאין כוונתו דבפנוי' לא הוי ממזר מפאת דראוי' אליו לכשיתגייר דזה הא לא מיקרי ראויות דלכי מתגייר הא גופא אחרינא הוא וכדאמר כאן רק כוונתו בפשיטות דאת"ל בפנוי' דאין שם רק איסור כותיות דאי מיגייר הא חזי' לי ע"כ איסור כותיות אין עושה ממזרות אשת איש כו' מהו מי אמרי' דאיסור אשת איש שפיר עושה ממזרות דילפי' כו' וז"פ:
וצריכי דאי אשמעי' שפחה משום דאין לה חייס כו' עד אבל שפחה דשייכא במצות אימא לא צריכא. נ"ב כצריכות זה ב"ק ט"ו א':
האי בז' אומות כתי' כי יסיר לרבות כל המסירין. נ"ב דוגמתו בס' יראים סי' פ"ו אלאו דלא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וז"ל אעפ"י שכל העניין אינו מדבר אלא בז' אומות כיון דכתי' פן יחטיאו אותך לי למדנו שריבה כל המחטיאין עכ"ל וע"ש שכ' דהלאו הוא דרך כלל שלא להניח לשבת אנשים רשעים ומחטיאי אדם בארץ:
כי יסיר לרבות כל המסירים. נ"ב עיין שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' קמ"ב דקרוב לומר דגם חיתון לישראל מומר לעכו"ם הוא באיסור כי יסיר לרבות כל המסירים ע"ש ועיין שו"ת מהרי"ל סי' ק' דכ' ומ"מ לא דמי למשומד דשריא ליה אם יחזור ואפי' בעודו בקלקולו לא אסירה ליה ולא דמי לעכו"ם ואע"ג דשיטת ר' אברהם אינו כן פרק החולץ דחשיב ליה כעכו"ם וכערוה מש"ה אין זה פשוט כו' ואפי' עכו"ם גופי' איכא חד שינויא בתוס' ספ"ק דיבמות דישראלית לעכו"ם לאו דאוריתא ודילמא במשומד לא גזור עכ"ל ועיין הגהות מרדכי שבועות פ' שבועות שתים רמז תשפ"א דכ' דהא אי אתינן קמן כ"ז שהי' מומר לא שבקינן לה לאינסובי דאין זה דעת המקום והקהלות להיות הטמא והטהור יחדיו כו' עכ"ל ומוכח הל' ג"כ דאין בו איסור מדינא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |