גליוני הש"ס/יבמות/יב/ב
גליוני הש"ס 
יבמות יב ב
צרת אילונית מותרת ואפי' הכיר בה. נ"ב עיין רש"י ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ"ז נ' סברתו דהחילוק שבין אילונית לערוה דאילונית אינה ראוי' לכל האחים ולכן אין בה זיקה כלל ומשא"כ ערוה ליבם כגון בתו כו' כיון דאילו הי' שם אח אחר שאינה ערוה לו הית' זקוקה לכן גם לו היא זקוקה ואיסור הערוה פוטר ולכן פוטר גם הצרה והיינו נמי טעמא דב"ה לקמן י"ג ב' דפליגי אב"ש לשינויא דרבא עש"ה:
ומן השמים ירחמו. נ"ב כלשון זה ע"ז י"ח א':
א"כ מצינו חמותו ממאנת ותנן אי אתה יכול לומר בחמותו כו' או שמיאנו. נ"ב כעין סגנון זה ביצה י"ב ב' א"כ מצינו תרומה שזכאי בהרמתה ותנן לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה וכאן לא שייך שינויא דהתם ע"ש דלישנא דאי אתה יכול לומר משמע דאין לו מציאות בשום פעם וע"ע דוגמתו מנחות ע' א' א"כ מצינו תרומה במחובר לקרקע ותנן לא מצינו תרומה במחובר לקרקע ועמש"ש בגליון:
תוד"ה שלש כ' פי' הקונטרס כו'. נ"ב עיין שו"ת חות יאיר סי' ל"א ועיין שו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף כ"א וע"ש שכ' דמלבד איסור השחתת זרע שאסור לאשה להשחית זרע הבעל יש עוד איסור לפני עור שמכשלת את הבעל באיסור השחתת זרע דנמצא הבעל מוציא זרעו לבטלה וע"ש ג"כ חידוש דלרבנן דסברי דמשמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו היינו דמותרת בכך אבל לא שצריכה לעשות כך ותיאסר לשמש במוך דמצי הבעל לומר שמא אין לי זכות שירחמו עלי מן השמים ע"ש ועיין מהרי"ל ה' ערב יום כפור וז"ל ואמר מהר"י סג"ל דלפי"ז נ' אשה ששמשה תוך ג' ימים קודם יוה"כ צריכה לכבד ביתה בחמין שלא תפלוט ש"ז ואח"כ תטבול כו' ודווקא שלא בשעת סמוך לטבילתה או סמוך לווסתה דבאותן שעות אל תכבד שמא תשחית זרע ההריון דאי אשה מתעברת אלא סמוך לטבילתה או סמוך לווסתה עכ"ל ולכאורה הי' נראה מהך דכאן דתמיד אין לה להשחית הזרע עבור טבילת עיוה"כ דאינה אלא מנהג בעלמא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |