גליוני הש"ס/יבמות/ג/ב
ל"ת שיש בו כרת מי דחיא. נ"ב ע' ירושלמי סוכה פ"ג הי"א חברייא אמרין דברי ר' יוסה שמ"ע דוחה למל"ת ע"ש ואע"ג דבשבת היא כרת וסקילה חולם בלא"ה דברי הירושלמי הנ"ל מקושי ההבנה ואכ"מ:
ל"ת גרידא מנ"ל דדחי דכתי' לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך. נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' יוה"כ סי' קפ"א כ' וז"ל וכך אמר מורינו הזקן שהי' מנהג רבו כשהי' מפשיט טליתו הי' מברך אקב"ו לשמור חוקיו ולא נראה בעיני מורינו משום דחוקה לא כתיבא בציצית כו' ואני נתן הצעיר רואה שחייב לברך הואיל שסדין הלכה כב"ה דמחייבין דכתי' את חקותי תשמורו ועוד ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך בגד רשות אבל טלית של מצוה אתי עשה דחי ל"ת אלמא חקה כתיבא בציצית כבתפילין עכ"ל נ' מדבריו דתיבת בגד גופי' משמעותו רשות ואין טלית מצוה בכלל וצ"ע מכולה סוגי' דכאן וגם לשונו ז"ל בעצמו צ"ע שכ' אבל טלית של מצוה אתי עשה כו' ול"ל לדחיי' הלא לא נאמר הלאו כלל על טלית של מצוה וגם יוצא מדבריו חידוש דיש עשה נוספת בציצית עשה דואת חקותי תשמרו וא"ל דא"כ מנ"ל למילף מכלאים בציצית דעשה גרידא דחי לל"ת דז"א דואת חקותי תשמרו איתי' נמי בכלאים ועיקרו על כלאים נאמר והשמר דלאו לאו וא"כ כי היכי דדחו תרי עשה לתרי לאוי שפיר יש לעשה אחת לדחות חד לאו ורק למ"ד דהשמר דעשה נמי לאו הוא יש ללמוד מכאן דעשה ול"ת דחי תרי לאוי ודו"ק ואולם לתוס' עירובין צ"ו א' ד"ה השמר לכ"ע שמיר' דציצית דכאן היא רק עשה לענין חיוב הלבישה ע"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |