גליוני הש"ס/חגיגה/כו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png חגיגה TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
טורי אבן
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ו ע"א

הכתוב עשאן כולן חבירים. נ"ב ע' מהרש"א דהקשה דאי הכי בשאר ימות השנה נמי וצ"ע שהרי רש"י כאן תי' זה בפירושו בד"ה הכתוב עשאן חבירים ודע דנ' דאין כוונת הגמ' כאן להוציא המקרא מפשוטו לפרש תיבת חבירים על תלמידי חכמים רק הכוונה שפיר כפשוטה שכל ישראל מחוברים יחד כאיש אחד ואך מפאת עניין החיבור עצמו מחוברים כאיש אחד ברגל לכן גם עמי הארץ מקבלים אז מהות ועניין החבירות מן החבירים ע"י חיבורם עמהם ולכן הם כולם חבירים ברגל ודו"ק היטיב ולפי"ז יש אל יו"ט עניין זה שהוא מחבר הכלל ישראל יחד ואולי זה כוונת תוס' תענית ל' ב' ד"ה יום שהותרו שבטים דאדתנן שם לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו' ובגמ' ט"ו באב מאי היא אר"י אמר שמואל יום שהותרו השבטים לבא זה בזה ובתוס' יום שהותרו השבטים זה בזה פי' דהיינו י"ט עכ"ל ולהנ"ל י"ל כוונתם דיש לט"ו באב עניין יו"ט ממש דהוא מחבר הכלל ישראל וכך בט"ו באב דהותרו השבטים לבא זה בזה ונתחברו בזה ישראל יחד שלא יהי' כל שבט נפרד בפ"ע לכן נקרא ג"כ יו"ט מפאת היות בו עניין יו"ט שהוא מחבר הכלל ישראל וע' ח"א למהרש"א כאן דהביא אהך דכאן ירושלמי דיליף הא דכולם חברים ברגל מקרא דירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שהיא עושה כל ישראל חבירים [והכוונה ג"כ כנ"ל דע"י שישראל שבה מתחברים יחד כשטחיות תיבת שחוברה מל' חיבור לכן מקבלים גם עמי הארץ מהות החבירות מן החבירים ע"י החיבור] ופריך מעתה בשאר ימות השנה ומשני לבד בשעה ששם עלו שבטים עכ"ל וא"כ כוונת המקרא לפי"ז ירושלים הבנוי' כעיר שחוברה לה יחדיו דהיינו שישראל מתחברים על ידה וקמפרש קרא ששם עלו שבטים שבטי י"ק וגו' ומתחברים בה יחד [והיינו ברגל] וא"כ הרי מבואר עניין החיבור במקרא בעניין השבטים שהשבטים מתחברים יחד וא"כ מדוקדק ביותר דיום ט"ו באב יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה היינו יו"ט דהוא ממש עניין יו"ט דיש בו ג"כ עניין זה חיבור השבטים יחד כעיר שחוברה וגו' ששם עלו שבטים וגו' ודו"ק:

הזהרו שלא תגעו בשלהן. נ"ב ע' תוספתא פרק ג' שלחן שנטמא מטבילין אותו בזמנו ואפי' בשבת ומשמע דדווקא שלחן משום דכתי' בי' תמיד אבל שאר כלי שרת שנטמאו לא היו מטבילין אותן בשבת ואעפ"י שהטבילה הית' בעזרה ע' רשב"ם פסחים ק"ט ב' ד"ה היכי מצי מטבלי' לי' מ"מ גזרו שבות זה גם במקדש וכדמצינו דכוותי' טובא:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף