גליוני הש"ס/ביצה/טו/ב

גליוני הש"ס ביצה טו ב

דף ט"ו ע"ב

שמא יפשע. נ"ב וברש"י ישבח כו' ומשמע דשכחה היא פשיעה ולא אונס ועיין אריכות בזה בשו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קמ"ח ועיין שו"ת עבודת הגרשוני סי' ב' דהביא מתשובת הרשב"א דשכחה הוי שוגג וכ' ע"ז וז"ל ואין לומר מאן לימא לן דשכחה הוי שוגג דלמא שכחה הוי מזיד גבי אדם כדאמרי' גבי שומרים כל לא ידענא פשיעותא היא הא ליתא דהא איתא בפ' כיצד הרגל כו' הית' אבן מונחת לו בתוך חיקו והכיר בה ושכחה לעניין נזקין חייב לעניין ד' דברים פטור ופירש"י לעניין ד' דברים פטור אעפ"י דהכיר בה הוי שכחה שגגה ולא פשיעה הרי קמן ששכחה הוי שגגה ויש לחלק בין שומר שאמר לא ידעתי אנה הנחתיו לבין שארי שכחות וק"ל עכ"ל וע"ש שחילק שם עוד בזה בין יחיד לרבים עש"ה ובגוף החשש דכאן שמא ישכח ואי חיישי' לשכחה הנה בש"ע יו"ד יש חשש שכחה בכמה מקומות שמא ישכח מלבדוק מלהדיח מלקלוף וכדומה ועיין תבואות שור סי' י"ח סקכ"ט עש"ה ועיין ירושלמי שבועות פ"ה ה"א הוי לית טעמא אלא משום שמצויין לשכח עדותן וע"ש במראה הפנים ד"ה הוי:

הללו בעלי מארה. נ"ב עיין בגליון בשם הערוך ועיין שו"ת מהר"י ברונא סי' רל"א:

בני לוו עלי וקדשו כו' והאמינו בי כו'. נ"ב עיין מעין זה ברש"י סוטה מ"ח ב' ד"ה שמאמינים בהקב"ה עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף