מהרש"א - חידושי אגדות/ביצה/טו/ב
מהרש"א - חידושי אגדות 
ביצה טו ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
התחילו כת ו' לצאת כו'. י"ל אלו ו' כתות ע"פ מ"ש פ"ק דשבת (י.) דיש ו' כתות לענין אכילה שעה ראשונה מאכל לודים כו' ששית ת"ח כו' וה"נ הכא כת ששית ת"ח היא ויצאו לאכילה בזמנם ולא הוה ס"ל כר"א דאמר או כולו לה' כו' אלא דהוה ס"ל כר' יהושע חציו לכם וחציו לה' ואע"ג שהקדימו לאכול קודם חצות שעה א'. וי"ל שהשלימו אח"כ חציו לה' בתפלת מנחה ועוד דע"כ חציו לה' וחציו לכם לאו דוקא קאמר דא"כ הוה כזורק אבן לחמת כדאמרינן פ"ק דשבת ודו"ק:
בעלי מארה כו'. פרש"י שחרה לו על אלו ביותר לפי שבהמ"ד מתרוקן כו' ע"ש ובערוך פירש בעלי מארה אין להם כלום לא קיימו שמחת י"ט ולא מצות בהמ"ד שכבר יצאו עכ"ל ור"ל לפי דעת ר"א דאו אוכל ושותה או יושב ושונה כל היום וזה לא קיים שניהם ועי"ל דה"ק הללו בעלי מארה כיון דאכילתן היום מיד אחר ו' שעות ה"ל כאלו זורק אבן לחמת וקשה לגוף כדאמרינן פ"ק דשבת[1] ותלמידיו שאכלו אח"כ כמ"ש אכלו משמנים גו' כבר כתבו בזה התוס' שבשאר ימים נמי אכלו אחר הדרשה ועי"ל דודאי היה שונה כל היום כשיטתו אלא שאמר להם אכלו משמנים בסעודת לילה שי"ט ר"ה היה וי"ט שני שלר"ה נוהגין גם בא"י וקדושה אחת הן:
התחילו פניהם כו'. פרש"י כסבורין שכועס על כת ו' כו' וכ"ש עלינו עכ"ל והוא דחוק דמי היה מוחה בידו מלסיים הדרשה ואז לא היו מאחרין ונ"ל כסבורין שנתן עיניו בם וחשדן שגם דעתן לצאת אבל הוא נתן עיניו בהם דרך חיבה שאינן בכלל ו' כתות שיצאו:
שמניחין כו' ועוסקים בחיי שעה כו'. כהאי לשנא אמרו פ"ק דשבת (שם) לגבי תפלה וע"ש:
חלקוהו חציו וכו' עצרת תהיה לכם גו'. מפורש במס' פסחים פ' א"ד:
מאי לאין נכון לו כו'. לפי פשוטו ה"ל למכתב לאין לו לאין נכון משמע שלא הכין לו כמו והכינו את אשר יביאו וכיון דהכא בי"ט איירי מאי לאין נכון לו קודם י"ט כיון שמותר להכין אוכל נפש בי"ט גופיה לה"ק למי שלא הניח ע"ת כו':
לוו עלי וקדשו כו' הוא מחובר למעלה ואל תעצבו וגו'. כלומר אל תדאגו שאחסר פרנסתי בחול בזה כי נאמן הוא ב"ה לפרוע וכן הוא לשון הטור א"ח סי' רמ"ב ודאמר בענין זה וקדשו קדושת היום לכבודו אין לו מקום כאן וי"ל דרמזו כאן דיין דקידוש היום הוא קודם לכבוד היום כדאמר פ' ע"פ:
א"נ אדרא כשמיה כו'. עיין פרש"י דכולה מלתא לענין נטיעת דבר נאמר או אילן או עשב אבל בערוך פירש יטע בהן אדר שנא' אדיר במרום ה' שיעשה מהן צדקה שהיא חשובה לפני ה' במרום כדכתיב אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף ופירוש אדרא כשמיה הוא מאילני סרק כו' ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |