גליוני הש"ס/בבא מציעא/כב/א
וכן ירדן כו'. נ"ב ע' רש"י וחידושי הר"ן כאן וע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קצ"ח:
הב"ע ביכולין להציל ע"י הדחק מרדפין לא איאוש אן מרדפין איאושי מייאש. נ"ב דוגמתו ב"ק קט"ז ב' ביכול להציל ע"י הדחק גלי דעתי' לעצמו לא גלי דעתי' לאמצע:
ה"נ מסתברא דאי ס"ד דלא שווי' שליח כו'. נ"ב קצ"ע דהא האב מייעד אמה העברי' לבנו ואפי' בסוף שש ואין שהות ביום לעשות עמה ש"פ למ"ד מעות הראשונות לקידושין ניתנו ע' קידושין י"ט ב' וע"כ דבקנייתו האמה ה"ל כאומר לאבי' הרי בתך מקודשת לי או לבני לכשארצה אני או בני עד סוף שש ותתקדש מאז למפרע או לי או לבני ולא מצינו שיהי' הבן צריך לעשות אביו שליח בשעת קניית האמה רק כשמתרצה הבן בשעה שנותנה לו לייעדה ה"ל אביו שלוחו למפרע וחלו הקידושין למפרע עבורו וא"כ בכל מידי דבעי שליחות נמי מדוע לא יעשה השליח שליח למפרע ע"י התרצות הבעלים אח"כ וע' קידושין מ"ה ב' שמא נתרצה הבן לא אמרי' ומשמע ג"כ דאפי' נתרצה אח"כ לא מהני וע' עירובין ע"א א' וצ"ל דייעוד גזה"כ הוא וזכות אב הוא בבנו ואין ללמוד משם אעלמא ותדע דהא בעי בקידושין י"ט א' לומר דמייעד לבנו קטן והרי אין שליחות לקטן וע"כ דעניין ייעוד זכות אב הוא מגזה"כ ולא מפאת שליחות כלל:
משום כסיפותא הוא דאמר הכי. נ"ב כל' זה לקמן ס"ו ב':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |