גליוני הש"ס/בבא מציעא/יז/א
עביד אינש דמקרי ואמר. נ"ב כזה ב"ב ל' ב':
שטר שלוה בו ופרעו אינו חוזר ולוה בו שכבר נמחל שיעבודו. נ"ב ע' שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשצ"ו שכ' תוך דבריו וז"ל הילכך היכא דגירש בו והוא שלם ואח"כ קרעוהו קרע ב"ד לא נתבטל מדין גט ואם הי' מותר לגרש בו אשה אחרת או אותה אשה בעצמה פעם אחרת בזה הגט כשר הוא אלא משום דנעשה מצותו הרי הוא בטל והוי כשטר שנמחל שיעבודו שאינו חוזר ולוה בו עכ"ל והנה אין מציאות לגירושין בגט הניתן כבר רק היכא דמחזירה בו ביום ורוצה לגרשה בו ביום דאל"כ ה"ל מוקדם וכן לאשה אחרת הא ה"ל שלא לשמה ורק בגוונא דכתיבנא משכחת שאמר לסופר כתוב לי הגט גם לכשאחזרנה ואגרשנה וגם באופן זה חשיב שלא לשמה לרמב"ם דפסול דאומר לסופר כתוב גט לאשה דעלמא לכשאכנסנה אגרשנה הוי משום שלא לשמה וכמובן וגם יל"ע בזה אם אין גם הגירושין הראשונים פסולים כיון דלא נכתב הגט לשם אותן הגירושין לבד רק גם לשם גירושין השניים וא"כ ה"ל לגבי גירושין הראשונים לשמה ושלא לשמה ע' תוס' מנחות מ"ב ב' ד"ה מה טעם ויש לחלק דשם טעימה לגבי תכלת ה"ל מילתא אחריתי וחשיב שפיר שלא לשמה ומשא"כ כאן י"ל דשם גירושין חד הוא וצריך רק שיהי' נכתב לשם גירושין של אותן איש ואשה ואף אם הי' כוונתו גם לאישות שני' שלהם מ"מ שפיר הוא לשמה לבד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |