גבורת ארי/תענית/ז/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רבינו חננאל רש"י תוספות חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי קרן אורה רש"ש |
אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומה ומעשרות וכו'. ומשמע דהני אמוראי דשמעתין פליגי אהדדי דמר סבר דנעצרים בשביל זה ומר סבר בשביל זה והא דנקט הגמ' כל מימרא ומימרא בפני עצמה כאלו לא פליגי ולא נקט לה בלשון פלוגתא מר אמר בשביל זה ומר אמר בשביל זה יש לומר דכל חד מהני אמוראי לא שמיע ליה לדחבריה ולא אתי לאפלוגי אדאידך אלא כל אחד אמר למימרי' בפני עצמו ואע"ג דממילא פליגי אהדדי נקט נמי סתמא דתלמודא לכל מימרא בפני עצמו אבל אין לפרש דלא פליגי אהדדי ובשביל אחד מהני נעצרים ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דהא ליתא דהא כל אחד מהני אמוראי אמרי אלא בשביל דבר זה משמע אבל לא בשביל דבר אחר מכל מקום קשה לי דבפרק הערל (דף ע"ח) גבי רעב שהיה בימי דוד ג' שנים אמרינן שנה ראשונה אמר להם שמא עובדי עבודת כוכבים יש בכם שנא' ועבדתם אלהים אחרים ועצר את השמים ולא יהיה מטר שניה כו' שלישית אמר להם שמא יש בכם פוסקי צדקה ברבים ואין נותנים שנאמר נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר בדקו ולא מצאו אמר אין הדבר תלוי אלא בי וכו' הרי דלא חש לכל הני עונות דקחשבי כל הני אמוראי בשמעתין ובשמעתין לא חשיב להני דהתם. אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים שנאמר וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך קשה לי הא התם בפרק הערל גבי רעב שהיה בימי דוד. אמר להם שמא עוברי עבירה יש בכם שנאמר וימנעו רביבים ומלקוש ומצח אשה זונה היה לך הרי האי מצח. אשה זונה דריש לה אעבירה דזנות והכא דריש לה רב המנונא אעזות פנים ויש לומר דסוגיא דהתם כרב נחמן דאמר בסמוך כל אדם שיש לו עזות פנים בידוע שנכשל בעבירה משום הכי תלינן לעצירת גשמים בעבירה דחמיר טפי מעזות פנים אבל רב המנונא דנפקא ליה מהאי קרא דבשביל עזות פנים נעצרים לטעמיה אזיל דאמר בסמוך לבסוף נכשל בעבירה אבל עדיין לא נכשל והא אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותו שעה כדאמרינן בפ"ק דר"ה מקרא דכי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם. א"כ ודאי אין גשמים נעצרין אלא בשביל עזות פנים שעברו כבר ולא בשביל עבירה דלהבא:
רב נחמן בר יצחק אמר מותר לשנאותו קשה לי מאי מותר הא לדידיה חיובא ומצוה נמי איכא כדאמרינן בפ"י דפסחים (דף קי"ג) ברואה בחבירו דבר עבירה יחידי דאמר רב מותר לשנאותו רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לשנאותו שנאמר יראת ה' שנאת רע ושמא יש לומר דהכא אין מכניס עצמו בכך אי מצוה לשנוא לרשע או אינו אלא רשות אלא קמשמע לן דבשביל עון דעזות פנים לחוד נפקא ליה מכלל לאו דלא תשנא אחיך כדכתיב ועוז פנים ישונא וממילא לדידיה מצוה נמי איכא:
נעשה שונאו של הקב"ה מך הכא דריש לה [ לענין עצירת גשמים ובפ"ק דמגילה דריש לה על גזירה שהיה לישראל בימי המן. ואין לחוש לזה דהכל במשמע בכלל מך בין עצירת גשמים בין שאר צרות:
אפילו בשעה שרקיע נעשה בהורין כו' הכא סבירא ליה לתנא דבי ר' ישמעאל דגשמים נעצרים בשביל ביטול תורה ולעיל דריש ציה גם חום בשביל תרומות ומעשרות. צריך לומר דס"ל דזה וזה גורם דהא לא קאמר כדאמרי שאר אמוראי אין הגשמים נעצרין אלא בשביל דבר זה דמשמע דהא לחוד גורם ולא דבר אחר עמו:
ואין כפים אלא חמס שנאמר ומן החמס אשר בכפיהם. מהכא משמע כפירוש התוספות בסוף פ"ו דבבא קמא (דף ס"ב) דאמר התם מה בין גזלן לחמסן חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי. ופריך אי יהיב דמי חמסן קרית ליה והא אמר רב הונא תליה וזבין זביניה זביני ומשני לא קשיא הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני ופי' התוס' בלישנא דקרא אין חילוק בין גזלן לחמסן והכא קבעי מה בין גזלן דרבנן לחמסן דרבנן והכא מוכח כפירושם דקאמר דאין גשמים נעצרין אלא בעון גזל וקאמר אין כפים אלא גזל ומוכח לה מן החמס אשר בכפיהם אלמא היינו גזל היינו חמס והכי נמי אמרינן לקמן בפ"ב (דף ט"ז) מאי מן החמס אשר בכפיהם אמר שמואל אפילו גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע וכו' ומחזיר מריש לבעליו שמע מינה דחמס דקרא היינו גזל דלא יהיב דמי. מאי תקנתיה ירבה בתפלה פירוש לאחר שמוציא הגזלה מתחת ידו דאם לא כן אין תשובה ותפלה מועיל כלל כדאמרינן לקמן ריש פרק ב' (דף ט"ז) אדם שיש בידו עבירה [פירוש גזל] ומתודה ואינו חוזר בו למה הוא דומה לאדם שטובל ושרץ בידו כו':
אם ראית רקיע שקיהה כברזל בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין קשה לי הא בסמוך א"ר אמי דאין הגשמים נעצרים אלא בשביל עון גזל לחוד והכא קאמר בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין דכל עוונות במשמע. ועוד קשה לי כיון דנפקא ליה מהאי קרא דאם קיהה דכל קלקול מעשים גורמים לעצירת גשמים קרא דעל כפים לגזל למה לי אטו גזל לאו מעשה מקולקל הוי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |