גבורת ארי/תענית/ז/א

גבורת ארי תענית ז א

דף ז' ע"א

הילכך נימרינהו לתרווייהו הרז"ה בספר המאור פרק הרואה פירש דאדרב ור"י קאי שיאמר של שניהם משמע שאינו גורס בדרב פפא רוב ההודאות ואל ההודאות כגי' הספרים שלנו. מיהו כל המפרשים גרסי לה. ואפילו אי לא גרסינן לה אי אפשר לפרש כפירוש הרז"ה דמכדי ר"י מוסיף אדרב מאי בתרווייהו דקאמר הוה ליה למימר הלכה כר"י שוב ראיתי להרמב"ן בספר המלחמות שדחה להאי פירושא מהאי טעמא דאמרן:

נמרינהו לתרווייהו אל ההודאות ורוב ההודאות. הכי גירסת ספרים דידן בשמעתין. אבל בפ"ט דברכות (דף נט) הגירסא איפכא רוב ההודאות קודם וגירסא זו נראה לי עיקר שהרי אל ההודאות הוא לתקן שלא נטעה רוב ולא כל הלכך ראוי לומר התיקון אחר רוב ההודאות שהוא מקום להטעות והטעם הנכון שצריך לומר שתיהן הוא כמ"ש הרמב"ן שם מפני שכל טיפה וטיפה צריכה שבח והודאה צריך להזכיר בחתימה לשון ריבוי מעין פתיחה וכן גירסת כל המפרשים ועיקר וכל העוסק בתורה שלא לשמה וכו' שנאמר יערוף כמטר לקחי קשה לי דהכא דורש להאי יערוף אעוסק בתורה שלא לשמה ולעיל קאמר אם תלמיד חכם הגון הוא כטל ואם לאו עורפיהו כמטר משמע דאתלמיד חכם שאינו הגון במעשיו קאי האי יערוף ולא אעוסק שלא לשמה ושמא תרתי שמע מינה ומר אמר חדא וכן מר ולא פליגי:

ואם לאו אותו תשחית וכרת. כתבו התוספות והא דאמרינן דלומדים מת"ח אע"פ שאינו הגון כר"מ שהיה לומד לפני אחר במסכת חגיגה (דף ט"ו) היינו דוקא תלמיד חכם (אחר) יכול ללמוד לפניו לפי שלא ילמוד ממעשיו אבל אם אינו ת"ח אינו רשאי ללמוד לפניו וקשה לי הא התם רמי קראי אהדדי כתיב ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך תורה יבקשו מפיהו ואי לא לא וכתיב שמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי לדעתם לא נאמר אלא לדעתי וכתיב הטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך. ומשני לא קשיא הא בגדול והא בקטן והכי נמי האי קרא דאותו תשחית בקטן איירי אבל בגדול לא שנא תלמיד חכם לא שנא אינו תלמיד חכם שפיר דמי מדלא משני התם הכי. למה נמשלו דברי תורה כאש שנאמר הלא כה דברי כאש ואי קשיא לך דהכא דריש להאי כאש אדברי תורה ולעיל (דף ד') דריש לה אלומדי תורה דקאמר צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה לא קשה מידי דהא והא חדא מילתא הוא כיון דדברי תורה נמשלו כאש ממילא מחממת גוף לומדיה:

ולא עוד אלא שמטפשין שנאמר נואלו ולא עוד אלא שחוטאין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם אשר נואלנו ואשר חטאנו הכי גרסינן בשמעתין ובסוף פ"ט דברכות (דף ס"ג) גירסת הספרים ולא עוד אלא שמטפשין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם אשר נואלנו ולא עוד אלא שחוטאין שנאמר אשר חטאנו. ונראה לי דגירסא דהתם משובשת דמייתי על שמטפשין מאשר נואלנו. מאי אולמא אשר נואלנו מאשר נואלו דהכא שמלמד ומגלה עליו ועוד הא דקאמר ולא עוד אלא שחוטאים שנאמר ואשר חטאנו מאי ענין אשר חטאנו דקרא דהתם לכאן אבל לגירסא דהכא ניחא הכל:

ואם לאו פירוש שאינו תלמיד הגון יהיה לך לבדך. והא דאמר לעיל בסמוך ואם לאו כל צמא לכו למים שמע מינה דאע"פ שאינו הגון צריך הרב ללמדו אלא שאין צריך לילך אחריו. והכא קאמר יהא לך לבדך דמשמע דאין צריך כל עיקר מפירוש רש"י מיושב זה דהאי דהכא בסתרי תורה איירי ודלעיל בשאר דברי תורה דהכא פירש יפוצו מעינותיך חוצה אם הגון הוא אמור לו סתרי תורה ואם לאו יהיה לך לבדך ואין לזרים אתך. מ"מ קשה לי מאי דוחקיה לאוקמא לקרא דיפוצו בסתרי תורה ובתלמיד הגון דוקא לוקמי בשאר דברי תורה ואפילו בשאינו הגון יותר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף