רש"י/תענית/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

למימרינהו לתרוייהו. ברוך אתה ברוב ההודאות במרבית ההודאות האל של כל ההודאות משמע ומתחלה היה משמע רוב ממש ולא מרובות וכמו כן בישתבח אל מלך גדול בתשבחות אל ההודאות. מפי רבי:

[1]רשעי עובדי כוכבים אינן חיין כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה (ישעיהו סו):

ופליגא דרב יוסף. דאיהו אמר כתחיית המתים ולא יותר שבה חיים בני אדם שהתבואה גדילה בו:

כמטר לקחי. השוה לקח למטר:

יערף. כמו אף שמיו יערפו טל (דברים לג) ושחקים ירעפו טל (משלי ג) שהיא מרבה הפירות:

כתיב תזל כטל. דמשמע נחת:

ערפיהו כמטר. הרגהו:

לשמה. משום כאשר צוני ה' אלהי ולא כדי להקרות רבי:

לא יכילנא. למיגמר:

וכי אדם עץ השדה. אלא מקיש אדם לעץ השדה מה עץ השדה אם עץ מאכל הוא ממנו תאכל ואותו לא תכרות כך תלמידי חכמים אם הגון הוא ממנו תאכל למוד הימנו ואם לאו אותו תשחית סור מעליו:

ברזל בברזל יחד. ואיש יחד פני רעהו מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו כגון סכין על גבי חבירתה:

אינה דולקת יחידי. עץ אחד אינה דולקת אלא ב' או ג' ביחד:

יחידי. בלא חבר שיחדדנו:

שמוסיפין טפשות דכתיב [2]נואלנו. אשר נואלנו מתרגם דאיטפשנא:

שחוטאין. דכתיב נואלו גבי חטאנו:

ואיבעית אימא מהכא נואלו שרי צוען וגו' והתעו את מצרים. ותועה היינו חוטא:

תורה כעץ. דכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה [3]כשמדליק את האור מצית את העצים דקין תחלה:

קטנים מחדדין. ששואלין כל שעה:

התיו. משמע להוליך לו מים:

וכתיב לכו למים. ילך הוא עצמו:

אם תלמיד (חכם) הגון. שרוצה[4] ללמוד ממך מצוה לרב לילך אצלו במקומו:

ואם לאו. ילך הוא אצל הרב:

יפוצו מעינותיך חוצה. אם הגון הוא אמור לו[5] סתרי תורה:

ואם לאו יהיו לך לבדך. ואין לזרים אתך:

שלשה משקים הללו. מים יין וחלב[6] זו התורה שאינו נותן בה כלום ויודעה ולומדה:

בפחות שבכלים. במאני דפחרא[7]:

במאני דפחרא. בדרך שחוק אמר ומרמז מה את אומרת לי והלא אביך נותן יין בכלים מכוערין של חרס:

ואלא במאי נירמיה. אם לא בשל חרס הא כולי עבדי הכי:

ותקיף. החמיץ:

כי היכי דאמרה לי. אי חכמה מפוארה בכלי מכוער הכי אמרי לה[8] דיין משתמר בכלי מכוער אף התורה מתקיימת בי יותר משאילו הייתי נאה:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון


  1. (רשעי עובדי כוכבים) תיבות אלו מוקפות, ונ"ב ס"א רשעים (הגהות הב"ח).
  2. דכתיב אשר נואלנו. מתרגם כו' כצ"ל (הגהות הב"ח).
  3. אולי מתחיל כאן דיבור חדש, וצ"ל מה עץ, כשמדליק וכו' (ילקוט ישעיהו).
  4. רוצה (ילקוט ישעיהו בשם ממ"נ).
  5. אמור לו (סתרי תורה). תיבות אלו מוקפות, ונ"ב ס"א דברי תורה (הגהות הב"ח).
  6. מים יין וחלב בלא כסף זו התורה מי שאינו נותן (הגהות הב"ח).
  7. דפחרא. הוא סוף דיבור, ואח"כ מתחיל הדיבור א"ל אי בת מלכא את כו'. בשחוק אמר (הגהות הב"ח).
  8. הכי אמרי לה כי היכי דיין משתמר (הגהות הב"ח).