גבורת ארי/מכות/ז/א
כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו באיש פלוני. [בפ"ו] דסנהדרין (דף מ"ה) אמר שמואל נקטע יד העדים פטור מאי טעמא דבעינא יד העדים תהיה בו בראשונה וליכא ופריך עלה ממתני' כל מקום שיעידוהו שנים ויאמרו מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו בב"ד פלוני ופלוני ופלוני עדיו הרי זה יהרג תרגמא שמואל בהן הן עדיו וק"ל הא במתניתין תנן שאומרים ופלוני ופלוני לעדיו אלמא לא הן עדיו וי"ל דמיירי ששנים אלו המעידין שנגמר דינו הן עדיו עם עוד שנים אחרים שאומרים אלו עליהם ופלוני ופלוני עדיו פי' שהן ג"כ עדיו כמונו וקמ"ל דאע"ג דאותן פלוני ופלוני ליכא הכא אי היו נקטע ידם אח"כ אפ"ה כיון דאפשר לקיים יד העדים ע"י ב' עדים הללו סגי ואע"ג דמקשינן שלשה לשנים לענין נמצא אחד מהם קרוב או פסול ועד שיהא שלשתן זוממין מ"מ לענין יד העדים בתרתי סגי וטעמא דהא לענין קרוב או פסול נמי אין עדותן בטילה אם לא שהיה קרוב או פסול בשעת ראיה או הגדה או בשתיהן ע"ד השיטות שכתבתי למעלה. אבל אם היו כשרים בשעת ראיה והגדה אע"פ שנפסלו לאחר מכאן אפילו קודם גמ"ד ל"ל בה מיהו ל"ד כ"כ דהתם אם נעשה ל"ל בה כיון שהיו כשרים בשעת ראיה והגדה כ"ש אם נעשה א' פסול דאין מבטל עדות הכשרים אבל ההיא דיד העדים עיקר קפידא אשעת מיתת הנדון הוא ואדרבה אי נקטע קודם ל"ל בה כדאמרינן התם אלא מעתה עדים גידמין דמעיקרא ה"נ דפסולה ומשני אמר קרא יד העדים שהיתה כבר א"ל דאם א' מהם נעשה גידם קודם מיתת הנדון עדות כולן בטילה אפילו הן מאה:
סנהדרין נוהגת בארץ ובחו"ל. ק"ל מאי ענין בבא זו במכילתין, במסכת סנהדרין הו"ל למיתני גבי שאר דיני דיינים. ונ"ל דתני לה הכא משום דבגמרא רמי רישא וסיפא דלפני בבא זו מי שנגמר דינו וכ"מ שיעמדו שנים ומשני כאן בא"י כאן בחו"ל מש"ה תני להא אבתרה דנוהגת בארץ ובחו"ל לגלויי ארישא וסיפא שלפניה [דחדא] מיירי בא"י וחדא בח"ל:
בארץ ובחו"ל. והא דלא תני בפני הבית כדתני לענין או"ב וכי"ד ועוד לענין כמה מילי במס' חולין משום דשלא בפני הבית אין ד"נ נוהג אפילו בא"י כדאמרינן בפד"מ (דף נ"ב) ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט בזמן שיש כהן יש משפט אין כהן אין משפט מ"מ ק"ל הא בגמרא יליף להא דנוהגת בחו"ל מדכתיב והיו אלה לל"מ לדורותיכם בכ"מ אלמא אע"ג דכתיב לדורותיכם אפ"ה אינו נוהג שלא בפני הבית והא ברפ"ב דכריתות (דף ט') תניא ככם כגר ככם כאבותיכם מה אבותיכם לא נכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים אף הם פי' גרים לא יכנסו לברית אלא במילה וטבילה והרצאת דמים ופריך אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים ומשני אמר רב אחא ב"י וכו' אתכם גר אשר בתוככם פי' אסיפא דקרא סמוך לדורותיכם אף על גב דליכא מקדש כן פירש רש"י כלומר דאי בזמן שאין מקדש אין מקבלין גרים א"כ א"א לקיים לדורותיכם הא בדורות שאחר החורבן ליכא גרים וגדולה מזו כתבו התוס' פ"ג דקידושין (דף ס"ב) בשם הר' נתנאל דהא דמקבלין גרים בזה"ז אע"ג דליכא מומחין משום דבגר כתיב לדורותיכם דמשמע בכל ענין אע"ג שאינן מומחין דע"כ השתא ליכא מומחין שהרי אין סמוכין ולדורותיכם משמע לדורות עולם והא גבי ד"נ נמי כתיב לדורותיכם ואפ"ה אינו נוהג אלא בזמן המקדש דאיכא כהן אבל שלא בזמן המקדש לא אפילו בזמן שהיו סמוכין נמי לא נדון ואין להאריך כאן בזה:
ברח מארץ לחו"ל אין סותרין את דינו מחו"ל לארץ סותרין את דינו. תמיה לי דהא גופיה קשיא דברישא תני ברח מארץ לחו"ל טעמא דמארץ לחו"ל הא ברח בארץ גופא ממקום למקום סותרין ובסיפא תניא מח"ל לארץ הוא דסותרין הא בארץ גופא ממקום למקום אין סותרין:
סנהדרין נוהגת מה"מ. אע"ג דחובת הגוף הוא ונוהג אפילו בחו"ל קא בעי קרא משום דכתיב בשעריך כדמסיק בברייתא א"כ מה ת"ל בשעריך:
למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחו"ל. אסיפא דקרא סמוך דכתיב בכל מושבותיכם:
ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ואי אתה מושיב בכל עיר ועיר. וק"ל דהא בפ"ז דסנהדרין (דף נ"ו) תניא כשם שנצטוו ישראל להושיב ב"ד בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר כך נצטוו ב"נ להושיב ב"ד בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר וכי גרעי ישראל בחו"ל מב"נ דהא גבי ב"נ אין לחלק בין א"י לחו"ל דהא לאו בני אחוזה בא"י נינהו: