ברכת רצ"ה/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברכת רצ"ה יד

סימן יד

לבהצ"ד דק' גארליץ והשאלה יובן מהתשובה.

יום ו' עש"ק כ"ב אלול תרל"ד פ"ק רישא.

אין הזמן מסכים עמדי לבוא בארוכ' ורק בגוף הדין מבואר בס' מחנה אפרים ז"ל בהלכות מכירה דיני אונאה סי' ה' בשם הריטב"א ז"ל דאם נמצא מום במקח והכיר אונאתו והודיעו למוכר ואח"כ נשתמש בו לא אמרינן דמחיל עיי"ש ותיתי לי כו' עוד טרם ראיתי דבריו ז"ל קיימתי' מסברא דנפשאי. והסברתי הדבר דהנה הא דמהני מחיל' ולא אמרינן דכיון דהמכר נתבטל ל"מ רק כשיקנ' מחדש הוא דמום במקח לא הוי רק כתנאי שאינו קונה רק דבר שלם מכל מום ואף שלא התנה בפירוש מטעם אומדנא דמוכח טובא חשבינן כאילו התנה תנאי גמור בכל משפטיו ולכן מהני שפיר מחיל' כמו בתנאי מפורש דיכול למחול התנאי והמעש' קיים גם בביטולו של תנאי וכמבואר בפוסקים ז"ל וא"כ כשהקפיד כשראה המום וכ"ש כשהודיע למוכר שיקחהו בחזר' דכבר נתבטל המקח לא מהני מחילתו עיין בב"ש סי' ל"ח ס"ק נ"ז ותבין את אשר לפניך עייש"ה ואין לומר דכיון שנשתמש בהמקח נתכוין לקנותו מחדש וקנה כשהוא ברשותו דזה אינו דבאמת אין זה ברור שכיון שנשתמש נתכוין שיהי' שלו ורק שמחליש כח האומדנא שלא חשיב מוכח טובא עוד וזה לא שייך רק קודם ביטול המקח וכמובן. כן אמרתי ודנתי מעצמי ואחרי ראיתי ומצאתי כן בשם גדול המורים הריטב"א ז"ל נתתי שמחה בלבי ונתתי שבח לאל שהנחני בדרך אמת:

וע"ד טענת הלוקח השני שרוצה ליקח מהסחורה השניה שקנה אח"כ ביוקר מהמקח הראשון להשלים המקח הראשון שקנה בזול ונתבטל מחמת המום הנה אם הקנין הראשון היה מכירת סחורה זו אין טענתו טענה ואך אם הי' על דרך חיוב שהתחייב עצמו להעמיד לו כך וכך נפטא פשיטא דאחר שהסחור' שהעמיד לו בראשונ' הי' בו מום צריך וחייב המוכר להעמיד לו אחרים תחתיהם במקח הראשון. אמנם זה אינו רק כשנעש' בקנין ואל"ה אם נתן לו דמים במזומן ג"כ אינו קנין וחיוב רק למי שפרע ואם נתן לו רק טראטי על המעות הדבר במחלוקת שנויה אי איכא מי שפרע עיין במחנה אפרים ז"ל הלכות מכירה וקנין מעות סי' ה' שהאריך קצת בזה עיין עליו. כזאת ראיתי להשיב לכבודם חוות דעתי וה' הטוב יצילנו משגיאות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף