ברית משה/לא תעשה/מו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברית משה לא תעשה מו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שלא (א) ליהנות מציפוי נעבד כו'. המקור למל"ת זו משנה דע"ז מ"ה ע"א העכו"ם העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהם אסורין שנא' לא תחמוד כסף וזהב עליהם פירש"י וז"ל כגון אם ציפום זהב וכסף אסור שנ' לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך ואע"ג דאינהו לאו ע"ז מיקרי ולא מיתסרי גזה"כ היא דתלוש שעליהם כתלוש של שאר ע"ז שנ' לא תחמוד עליהם על כל שהן נעבדין משמע כו' עכ"ל ומדכ' רש"י ז"ל דתלוש שעליהם כתלוש של שאר ע"ז מוכח דסובר דעל ציפוי הר עובר גם משום ולא תביא תועבה ומשום ולא ידבק בידך וגו' כמו כשנהנה ממשמשי ע"ז שכ' רבינו ריש מל"ת מ"ה כיון דציפוי ע"ז הוי ג"כ כמשמשי ע"ז כמ"ש רבינו ז"ל בסוף מל"ת זו וא"כ עובר בציפוי הר על ג' לאוין כיון דעל לא תחמוד כסף וזהב עליהם ג"כ עובר כמו שאי' במתניתין וכמ"ש רבינו, אבל ראיתי במנ"ח מצוה תכ"ח שהביא בשם משנת חכמים שכ' וז"ל דנר' מדברי רש"י דאי לאו קרא לא היינו אוסרי' ציפוי הר כיון דהם בעצמם אינן נאסרים והתורה גילה לנו דדינן כשאר משמשים של כל ע"ז א"כ אהדרי לאיסורא קמא ועוברים בשני לאוין משום לא תביא ומשום לא תדבק עכ"ל ולפי דבריו צ"ל בדעת רש"י דלא תחמוד וגו' אינו אזהרה אלא בא לגלות דגם ציפוי הר בכלל שאר ציפוי ע"ז, אבל כשמעיינין שפיר ברש"י נר' בפי' דלס"כ מדכ' דתלוש שעליהם כתלוש של שאר ע"ז שנ' לא תחמוד עליהם על כל שהן נעבדין משמע דא"ז עכצ"ל דמ"ש על כל שהן נעבדין משמע כוונתו דלא על ציפוי שאר ע"ז לחודא קאי לא תחמוד אלא קאי גם על ציפוי הר וכיון דסובר דגם על ציפוי שאר ע"ז קאי לא תחמוד ממילא תו ליכא למימר כפירושו של המש"ח ברש"י דכיון דעל ציפוי שאר ע"ז הוי אזהרה א"כ ממילא גם על ציפוי הר עכצ"ל דהוי אזהרה דבשלמא כשהוה סובר רש"י דלא קאי לא תחמוד אלא על ציפוי הר לחודא אז הי' מקום לומר בדעתו כמ"ש המש"ח אבל כיון דסובר רש"י בפי' דקאי גם על שאר ציפוי ע"ז א"כ עכ"מ דצ"ל בדעת רש"י כמו שכתבנו ועי' בר"ן ז"ל שכ' ג"כ כלשון רש"י א"כ עכצ"ל דגכ"ס דכשנהנה מציפוי הר עובר על ג' לאוין:

אבל מרבינו ז"ל נראה בפירוש דלס"כ מדכ' והנהנה מהן בכל שהוא לוקה שנא' לא תחמוד וגו' ועל הנאת שאר משמשי ע"ז כתב במל"ת מ"ה שלוקין שתים ומדל"כ גם כאן שלוקין שלש עכ"מ דסובר דעל הנאת ציפוי הר לא עבר אלא משום לא תחמוד וגם זה מוכח דסובר דעל ציפוי שאר ע"ז לא עבר משום לא תחמוד מדל"כ במל"ת מ"ה דעובר על ג' לאוין וכן יש להוכיח מהרמב"ם ז"ל דבפ"ח מהלכות עכו"ם הל' ז' כתב ג"כ על ציפוי הר דלוקה אחת ובפ"ז שם הלכה ב' כתב על הנאת משמשי שאר ע"ז דלוקה שתים א"כ מוכח כמ"ש, אלא דבר פליאה ראיתי בו דבסה"מ מל"ת כ"ב נראה דסובר דציפוי נעבד לא הוי אלא אסמכתא מדכ' אסור וגם מדכ' וסמכו אותו כו' וגם זה נר' בפי' דסובר דבכל ע"ז אם נהנה מהתכשיטין שלה עובר משום לא תחמוד וזה סתירה למ"ש בחיבורו וצ"ע וגם בסמ"ק סי' ס"ו ראיתי שצ"ע בזה, אבל עכ"פ זה נר' בפי' שרבינו והרמב"ם בחיבורו ל"ס כרש"י והר"ן וזה לכאורה טעמא בעי דמדוע לא נא' דבציפוי נעבד עובר גם משום לא תביא תועבה ומשום לא ידבק בידך, אבל כבר תירצו א"ז שפיר הדינא דחיי והנר מצוה סי' י' אות ט' עי"ש וגם עי' במעיי"ח דף קנ"ב ע"א אות ס"ה וממילא לפי הנ"ל יש לפנינו במל"ת זו שני שיטות:

ב

אבל אחר עיון קצת ראיתי די"ל דגם רש"י והר"ן סברו דבציפוי הר ליכא אלא לאו דלא תחמוד אלא סברו כשיטת הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ מל"ת קצ"ד דמשמשי ע"ז ונוי ותקרובת ע"ז אינם בכלל הלאוין לא תביא תועבה ולא ידבק בידך משום שלא נכלל בלאוין הללו אלא ע"ז עצמה שנקראת חרם כדכתיב כי חרם הוא עי"ש וגם מהזוהר הרקיע ז"ל מל"ת נ"ט אות כ"ה נר' דס"כ וכ"כ הדד"ח וכיון דסברו כהרמב"ן שפיר י"ל דמה שכתבו דתלוש שעליהם כתלוש של שאר ע"ז כוונתם דכמו דבתלוש של שאר ע"ז עובר משום לא תחמוד כמ"כ נמי עובר על הנאת ציפוי הר משום לא תחמוד, וממילא הרוחנו בזה דליכא במל"ת זו רק הפלוגתא ישנה שבין הרמב"ן והרמב"ם אי במשמשי ע"ז עובר גם משום לא ידבק בידך ומשום לא תביא תועבה אבל לפי' הראשון הנ"ל יש שני פלוגתות כיון דיש גם פלוגתת רבינו והרמב"ם עם רש"י והר"ן אבל זה עכ"פ מוכח בפי' מהנ"ל דלכל הפירושים חולק רש"י עם רבינו והרמב"ם בהא דינא דציפוי הר, וא"כ ק"ל על הכ"מ הלי עכו"ם פ"ח הל' ז' שהביא על הרמב"ם את מ"ש רש"י במשנה הנ"ל דנר' דסובר דרש"י והרמב"ם קיימו בחדא שיטתא בהא דינא דציפוי הר וגם מהפרשת הכסף הל' עכו"ם שם נר' דסובר בדעת הכ"מ כן וע"ז לכאו' ק"ל כיון שהוכחנו דפליגי. וע"כ נ"ל בס"ד דהכ"מ סובר בדעת רש"י דסובר כשיטות רבינו והרמב"ם דעל נוי ותשמישי שאר ע"ז עובר משום ולא תביא תועבה ומשום ולא ידבק בידך ועל ציפוי הר אינו עובר רק משום לא תחמוד ומ"ש רש"י דתלוש שעליהם כתלוש של שאר ע"ז כוונתו דכמו שעובר על תלוש של שאר ע"ז כמ"כ נמי עובר על תלוש הר כלומר על כל אחד עובר הלאוין שלו וע"כ הביא שפיר הכ"מ את רש"י על דברי הרמב"ם כמובן:

ולענין ציפוי נעבד אי בעינן שתעבד גם הציפוי או סגיא אם נעבד ההר שיטת התוס' בסוגיתינו ד"ה ת"ק סבר דאם לא נעבד גם הציפוי מותרין אבל מרבינו והרמב"ם נראה דאפילו כשלא נעבד הציפוי אסורין מדלא דברו מזה כלום וכ"כ הדד"ח, והמחבר יו"ד סי' קמ"ה ג"כ לא דיבר מזה והש"ך ס"ק ו' הביא בשם ר' ירוחם דגזה"כ אפילו כשלא נעבד הציפוי. ולענין תקרובת הר ג"כ לא גילה רבינו את דעתו ועי' בתוס' שם ד"ה אלהיהם פלוגתא בזה רש"י בפי' ראשון סובר דמותר ור"ת סובר דאסור והרמב"ם לא גילה דעתו בזה אלא המעשה רוקח הל' עכו"ם פ"ח הל' ז' הוכיח דסובר דמותר מדלא אוסר אלא הציפוי וגם הפה"כ שם הסכים להוכחה זו נמצא לפי"ז גם מרבינו יש להוכיח דס"כ ולדינא באמת פסק הרמ"א סי' הנ"ל דמותר:

ג

והנהנה (ב) מהן בכל שהוא לוקה כו', כ"כ גם הרמב"ם אבל לכאורה צריך להבין דמדוע יהא בכל שהוא הא ע"ז גופא דבכל שהוא ילפינן מדכתיב לא ידבק בידך מאומה וא"כ בשלמא נויי ותשמישי שאר ע"ז דהוי כע"ז ועבר עליהם ג"כ משום לא תביא תועבה ומשום לא ידבק בידך כמ"ש רבינו ריש מל"ת מ"ה וכ"ס הרמב"ם ע"כ שפיר גם הם בכל שהוא אבל ציפוי נעבד דלא נכלל בלאו דלא ידבק בידך כהנ"ל אמאי יהא בכל שהוא וגדולה מזו ראיתי בע"צ על קיצור הסמ"ג שמסופק בלאו דלא תביא תועבה אם ג"כ בכל שהוא כיון דלא כתיב בי' מאומה והניח בצ"ע ובספרי פני משה הלכות עכו"ם פ"ח הל' ז' הארכתי בזה עי"ש. ומ"ש רבינו וכל ציפוי ע"ז הרי הן בכלל משמשיה כ"כ גם הרמב"ם ונ"ל דכוונתם בזה לומר דדוקא על ציפוי נעבד עובר משום לא תחמוד כסף וזהב דכיון דנעבד עצמו מותר ולא הוי ציפוי נעבד בכלל ציפוי ומשמשי שאר ע"ז כהנ"ל והוה ס"ד דציפוי נעבד יהא מותר כנעבד לכך נתחייב בלאו מיוחד אבל על ציפוי שאר ע"ז באמת לא קאי לאו זה כיון דציפוי שאר ע"ז נכלל בלאוין דלא תביא תועבה ולא ידבק בידך כמובן וגם מהמרש"ל בביאורו כאן כפי מה שהעתיק הדד"ח יש להוכיח דסובר הפשט ברבינו כמו שכתבנו. ודע שדבר פליאה יש במל"ת זו בחינוך ז"ל מצוה תכ"ח דנראה דסובר דלאו לא ידבק בידך קאי גם על ציפוי נעבד ואפ"ה ל"כ בסוף דבריו דלוקה אלא חדא וזה סתירה בדבריו וכבר הניחו בצ"ע הדד"ח והנ"מ סי' הנ"ל ועי' מה שכתבנו בזה בספרי פני משה הלכה הנ"ל.:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף