בנין ציון/ב/קמ
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ד' כ"ז כסליו תר"י לפ"ק
- להרה"ג וכו' מו"ה ליב סג"ל נ"י הגאב"ד דק"ק שעלאנק יע"א:
הקשה לי מר נ"י אמה דאמרינן בסוכה (דף ט') בשחבטן ע"ש הרי גדולי הראשונים מחולקין בכל רוב אם אמרינן דנהפך האיסור להיות היתר ומותר לאכול הכל ביחד והרבה סוברים דלא אמרינן כן אלא בכל אחד שאוכל אמרינן זה הוא ההיתר ובאמת לא הבנתי מעולם דהא המקור של הרוב הוא מאחרי רבים להטות ומשם לא מוכח דהמיעוט נהפוך א"כ להנך שיטות דלא אמרינן נהפוך מאי מהני שחבטן הא בשעה שהוא מקיים מצות סוכה צריך ג"כ להסכך פסול והפסול לא נעשה כשר וצ"ע עכ"ל:
לענ"ד י"ל שהרי בי"ד (סי' ק"ט) הובאו בטור ב' שיטות בזה אם מותר בבטל חד בתרי לאוכלן כולן יחד דלשיטת הרא"ש מותר דנהפך האיסור להיות היתר ולשיטת הרשב"א אסור רק דבאחד אחד תולין שכל אחד מן הרוב ולענין ביטול סכך פסול בסכך כשר הובאו ג"כ בטוש"ע א"ח (סי' תרכ"ו) ב' שיטות אם זה איירי בשהסכך הכשר חמתו מרובה מצילתו ורק בצירוף סכך פסול נעשה צילתו מרובה או אם איירי שהסכך צילתו מרובה ואעפ"כ' צריך לבטל הסכך פסול בתוכו ע"ש א"כ אין קושיא על הנך שיטות הראשונים דס"ל דהאיסור לא נהפך להיות היתר מה מהני בשחבטן די"ל דהם ס"ל כהנך שיטות דאיירי שהסוכה צילתה מרובה מחמתה דלדידהו לא צריך להסכך פסול להכשיר הסוכה. ולא צריכין הבטול רק שלא יפסל הסכך כשר ולכן כשחבטן ונתבטל הסכך פסול שלא יכול לפסול עוד הוא יושב בצל סוכה הכשרה מבלי צירוף הסכך פסול והנך שיטות דס"ל דאיירי דהסוכה חמתה מרובה מצילתה ורק ע"י צירוף הפסול צילתה מרובה י"ל דס"ל כהנך שיטות דס"ל דהאיסור הבטל נתהפך להיות היתר ובפרט הרא"ש בזה לשיטתו אזיל דס"ל כהך שיטה כמבואר בב"י שם ולכן באמת ס"ל דהאיסור נתהפך להיות היתר לגמרי ובספרי בכורי יעקב כתבתי מדהביא הש"ע (סי' תרכ"ו) ב' השיטות הנ"ל בלשון יש אומרים פסק כשיטה השניי' דהיינו דאיירי בצילתה מרובה מחמתה ובלא"ה י"ל עוד דשאני הך סוכה דמן הדין לא בעינן שם רוב כלל דבמחצה על מחצה ג"כ סגי ולא בעינן הביטול רק שלא יתרבה הסכך פסול כמש"כ הר"ן והריטב"א ע"ש ולכן לא בעינן שיתהפך האיסור להיות היתר דאפילו נשאר באיסורו הרי עכ"פ לא גרע ממחצה על מחצה ולא צריך לצרפו להיתר אבל בשאר איסורים דבעינן דוקא רוב אינו מותר לאכלן כולן יחד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |