בנין ציון/ב/קמא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב קמא

סימן קמא

ב"ה אלטאנא יום ו' י"ג טבת תרי"ד לפ"ק.

להרה"ג וכו' מו"ה שמואל יאדעזאהן נ"י אב"ד דק"ק טשערניעווא יע"א.

כתב לי מר נ"י:

ראיתי בספר ערוך לנר על יבמות (דף ו') שם בד"ה היטמא אכן אכתי ק"ק מה דחק לרש"י לפרש כן דהנאה שמגיע לאביו הוא השבת אבדה ולא בשאר הנאה בעלמא וכו' לכאורה רבותא אשמעינן בזה דאע"ג דתרי עשה היא אפ"ה לא ישמע לו וכן באל תחזיר רבותא אשמעינן אע"ג דשב ואל תעשה אפ"ה לא ישמע לו ובזה יש ליישב למה לי תרתי אמר לו היטמא ואמר לו אל תחזיר אלא דבשניהם איכא רבותא. עוד שם (דף מ"ח) ד"ה לא עשה מיישב שיטת רש"י עיי"ש והנה רש"י בעצמו פירש בשמואל ב' ולקמן בפרק מצות חליצה דקאי על שער בית הבושת ומפרש לא הסיר שער זקן התחתון אלא דר"א דייק מדכתיב גבי מפיבושת ולא עשה מוכח דעשה לשון קציצה דהרי לכך נתן דוד המלך ע"ה את השדה לציבא שהי' נראה שהוא עצב על ביאת המלך בשלום לירושלים עשתה דכתיב גבי יפ"ת נמי לשון קציצה הוא וגבי יפ"ת מצינו עשתה גבי צפרנים מוכח דעשיי' גבי מפיבושת קאי ג"כ אצפרנים אך לפ"ז עשיי' גבי יפ"ת לאו ניוול הוא לכך פרש"י באמת דגזירת הכתוב היא ותוס' מקשים דבפ' מצות חליצה משמע דקאי על שער ביה"ע ולא על צפרני רגליו אבל מ"מ מלשון עשיי' ראיי' גדולה לר"א דהאי ועשתה הוי לשון קציצה וכמו שכתב הרמב"ן בחומש עכ"ל:

תשובה

מה שדקדק מעכ"ת נ"י על מה שהקשיתי בספרי ע"ל ליבמות (דף ו') מה דחק לרש"י לפרש דהנאה שבאה לאביו היא השבת אבדה כמדומה שלא עיין בדברי שם כי הלא זה בעצמו קושיתי על רש"י כיון שרבותא הוא מנ"ל לרש"י דהברייתא כוונה לרבותא זו ועל זה תירצתי דרש"י הוציא כן ממה דמייתי הבריית' אפסקא דמתני' דאם הי' בביה"ק לא יטמא לה אכן באמת למה נקטה הבריית' כן ולא בפשיטות בשאר ציווי של אביו לזה תירצתי דהברייתא רבותא קמ"ל דלענין אל תחזיר אף דהוי שוא"ת מכ"מ לא ישמע לאביו ולענין היטמא אף דהוי תרי עשה ועי"ז עדיף מכבוד המקום דליכא רק חד ע' ומה שמסיים מר נ"י ובזה יש ליישב למה לי תרתי אמר לו היטמא ואמר לו אל תחזיר אלא דבשניהם איכא רבותא לא ידעתי מה חידש בזה הלא זה דברי בעצמם שם אבל י"ל דאדרבא בזה א"ש למה נקט הני תרתי היטמא ואל תחזיר וכו' ע"ש:

ומה שהשיג עוד על מה שתירצתי קושית התוס' על רש"י שפי' לא עשה רגליו צפרני רגליו נגד הגמרא דפ' מצות חליצה דמפרש דקאי על שיער ביה"ע דרש"י שם ובשמואל בעצמו פי' דקאי על שיער ביה"ע וכמדומה גם בזה לא עיין בדברי כי הלא זה דברי דפליגי בזה ר"ע ור"א דלר"א פירש רגליו הוא צפרני רגליו ולכן דייק מזה דלשון עשיי' שייך בנטילת צפרנים דלכ"ע ולא עשה דגבי מפיבושת לשון לא נטל הוא אבל ר"ע ס"ל דרגליו דגבי מפיבושת פירושו שיער ביה"ע ולכן אין משם ראי' דלשון עשיי' גבי צפרנים ג"כ הוא לשון נטילה וס"ל דיותר סברא הוא דועשתה את צפרני' הוא לשון ניוול שלא תקוץ הצפרנים כמו וגלחה וכיון דהלכה כר"ע לכן מפרש הגמרא בפ' מצות חליצה דקאי אשיער ביה"ע וכן פי' רש"י בשמואל ע"פ סוגיא זו אליבא דר"ע אבל הכא פי' רש"י אר"א דהביא ראי' מזה לועשתה את צפרני' ע"כ מפרש דגם ולא עשה את רגליו קאי אצפרני רגליו ולא ידעתי מה השיג מעכ"ת נ"י על זה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף