בנין ציון/ב/קלט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב קלט

סימן קלט

ב"ה אלטאנא יום ו' כ"ט כסליו תרי"ד

לאחי הרה"ג וכו' מו"ה ליב נ"י אב"ד דגליל לאדענבורג יע"א:

כתבת אלי ראיתי לאחי נ"י שכתב בספרו על יבמות (דף קכ"א) לחקור גבי שחט בו שנים או רוב שנים דאינו גולה למה אינו גולה מספק כיון דגולה הוא משום כפרה ומספק נמי צריך כפרה וכתב שם וז"ל ואפילו נימא כיון דילפינן חייבי גלות ממזיד בגז"ש דרוצח ולכן אמרינן כמו דבספק נפשות להקל ומספק לא קטלינן לי' פטור גם מגלות מספק אכתי יש להסתפק אם הרגו גואל הדם וכו' עכ"ל וזה תמוה בעיני דאיך נאמר דילפינן גלות ממזיד בגז"ש דרוצח לפטור משום ספק נפשות להקל הא מזיד גופא בכה"ג הוא חייב ואין חוששין להנהו טעמי דרוח בלבלו או פרכס כמש"כ התוס' בגיטין (דף ע') ד"ה חיישינן ע"ש וא"כ אדרבא הי' לן למילף איפכא מגז"ש דחייב כמו במזיד ועוד אם מטעם ספק פטור מגלות כש"כ שיקשה למה חייב במזיד הא ספק נפשות להקל אע"כ דלא משום ספק פטור מגלות אלא מטעם שכתבו התוספ' בגיטין (שם) דיש שום דרשה גבי גלות דפטור כמו שיש חילוק בין גלות למיתה בדין דרך ירידה ועליי' ולפ"ז ממילא נמי אין כאן ספק לענין גואל הדם דכמו שאם הרגו בשוגג דרך עליי' דפטור מגלות פשיטא דאם הרגו גואל הדם שהוא חייב כיון דילפינן מדרשה דפטור מגלות כמו כן במקום שיש לומר רוח בלבלו או פרכס דפטור מדרשה מגלות אם הרגו ג"ה פשיטא דחייב ואפילו לפי סברת אחי נ"י דילפינן מטעם גז"ש דרוצח דפטור מגלות אפילו הכי לענ"ד גואל הדם חייב דהא גז"ש היא דאורייתא וספק נפשות להקל ג"כ דאורייתא וא"כ מטעם גז"ש ממזיד פטור מדאורי' מגלות והוא כמו הרג דרך עליי' וא"כ פשיטא דג"ה נהרג עליו ואפילו לא פטור מגלות רק מדרבנן מכ"מ כיון דרבנן פטרוהו א"כ ממנ"פ אי אתרוהו לג"ה שאינו רשאי להרגו מפני שפטרוהו רבנן מגלות מספק פשיטא דחייב ואם הרגו ג"ה בשוגג משום דהי' סבור שחייב גלות ולא ידע דפטרוהו רבנן א"כ הוי כהורג נפש בשוגג וחייב הג"ה עכ"פ גלות ולא דמי למה שהובא שם בספר ע"ל ראי' מהרמב"ם שכתב דאם הרג ג"ה למי שהוא קרוב למזיד אף דאינו גולה מכ"מ פטור ג"ה עליו דשם יודע ג"ה דעכ"פ לא עדיף לענין זה משוגג חוץ לערי מקלט דאין חוטא נשכר אף שמפני חומר איסורו אין ערי מקלט קולטין אותו עוד אזכיר לאחי נ"י מה דק"ל הרשב"ם בב"ב (דף פ' ע"א) ד"ה ר' יוחנן כתב לאו אסירוס של זכרות וכו' אלא האי סירוס לשון דילוג הוא כמו קראה סירוסין במסכת מגילה ירושלמית וכו' עכ"ל. ולא ידעתי למה הוצרך להביא מגמרא ירושלמית הא גם בגמרא דילן כתוב כן במגילה (דף י"ח ע"א) ת"ר קראה סירוגין יצא סירוסין לא יצא ע"ש:

תשובה

מה שדקדק אחי נ"י על מש"כ בספרי ע"ל ביבמות (דף קכ"א) דלמה לא גולה מספק משום כפרה ואפילו נילף ממזיד וכו' דאיך שייך למילף ממזיד כיון דבמזיד גופא פטור אע"כ דבשוגג גזיה"כ הוא ולא ידעתי שום השגה בזה שהרי הענין כך לפי המבואר בגמרא ובתוס' (שם) דהכה במזיד הכאה שיש בה כדי להמית נהרג אפי' לא מת ההרוג מיד ואפילו אפשר שקירב מיתתו כיון שעכ"פ הי' מת אבל בשוגג אם לא מת מיד וקירב מיתתו פטור מגלות דילפינן מונקה המכה דכשהלך בחוץ ודאי פרכס והי' רוח ואם ודאי לא קירב מיתתו אפי' מת אחר זמן מכ"מ גולה כמש"כ התוס' ד"ה חיישינן דהיכא דליכא בלבול הרוח ולא פרכס גולה אפילו מת אחר זמן הרבה ולפ"ז מה דאמרינן בגמרא דשחט בו שנים אינו גולה הוא רק מטעם ספק שמא הרוח בלבלתו או שמא פרכס וכמו שאמר בפירוש כן ועל זה הקשיתי למה יפטר מספק כיון דהיכי דודאי לא קירב חייב מן התורה וא"כ שמא לא קירב ויהי' צריך כפרה מספק ועל זה כתבתי אפילו נשיב על זה כיון דילפינן בגז"ש דרוצח גלות ממיתה לכל מילי עיין במכות (דף ה') א"כ שמא ילפינן ג"כ לענין הכלל דספק להקל אכתי יש לספק לענין ג"ה וא"כ מה השגה יש בזה שבמזיד גופא פטור הרי הדין לא נילף ממזיד רק הכלל דספק להקל והא כדינו והא כדינו ולא מיבעי' למ"ד דדון מינה ואוקי באתרה (דפסקינן כוותי') אלא אפילו למ"ד דון מינה ומינה הדין כן שהרי גם במזיד אמרינן כן שבכל מקום שודאי פטור גם ספק פטור דספק נפשות להקל וגם ההשגה על ספקי נפלה בבירא מטעם זה בעצמו שאין זה דומה להרג דרך עליי' ששם פטור מגלות בודאי מגזיה"כ אבל בחיישינן שמא הרוח בלבלתו לא פטור מגלות רק מטעם ספק דאם באמת לא בלבלתו הרוח חייב בגלות מן התורה אף שמת לאחר זמן וא"כ מה דפטרינן לי' מגלות מטעם ספק להקל לגבי גואל הדם שהרגו הוי ספק להחמיר שהוא יכול לטעון שמא אין הרוח בלבלתו והי' חייב לגלות מדאורייתא וא"כ כדין הרגו וספקי הוא היכי דאתרוהו לג"ה ולא שייך דממנ"פ חייב דאם מן הדין פטור ההתראה אינה יכולה לחייבו:

ומה שהקשה אחי נ"י על מה שכתב הרשב"ם כמו קראה סירוסין במסכת מגילה ירושלמית שהרי גם בגמרא דילן כתוב כן לענ"ד י"ל שהרשב"ם רצה להביא ראי' שסירוסין הוא לשון דלוג וזה לא הי' יכול להוכיח מגמרא דילן דשם במגילה (דף י"ח) לא כתוב רק קראה סירוסין לא יצא אבל לא מפרש מהו סירוסין ולכן הביא הרשב"ם מירושלמי ששם מפרש הגמרא כן דקאמר שם סירוסין חד פרה חד שזהו דילוג והוא ע"פ מש"כ הערוך ע' סרג שהביא ג"כ ראי' מתלמוד ירושלמי בביאור סירוסין שענינו זולתי אחד כגון קורא פסוק אחד ומניח השני וקורא הג' וחוזר וקורא פסוק השני שהניח עכ"ל אבל בגמרא שלנו לא מפרש שהוא דילוג ולכן הוציאו הערוך והרשב"ם מהירושלמי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף