בנין ציון/ב/צב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png צב

סימן צב

ב"ה אלטאנא ה' שבט תר"י לפ"ק.

להתורני מו"ה יהודה עברי נ"י דק"ק מערגענטהיים יע"א:

מר נ"י תמה על התוי"ט ברכות (פ"ט מ"ז) ד"ה לכרך שכתב דבריש מגילה מוכח דכרך מקרי דוקא המוקפת חומה שנעלם ממנו מש"כ התוס' מגילה (ד' ג') דסתם כרכים מיירי בעיירות גדולות שאינן מוקפים לענ"ד אדרבא דברי התוס' מסכימים לדברי התוספ' י"ט ששם לא כתבו רק שסתם כרכים אינם המוקפים מימות יהושע ב"נ שיש להם מעלה שהגינו מן האויבים אבל מכ"מ לא נקרא כרך אם לא הוקף חומה אחר ימות יהושע כנראה מסוגיא דשם וכן הוא בפי' בהרא"ש שכתב אלא כשאינו מוקף מימות יהושע איירי והוי כסתם כרכים האמורים בכל הש"ס שהם עיירות גדולות עכ"ל. הרי שדייק כשאינו מוקף מימות יהושע דוקא:

ומה שהקשה על התוי"ט פסחים (פ"ו מ"א) ד"ה וזריקת שהביא שם דברי התוס' דנקט זריקתו אגב שחיטתו ופי' דבריהם דהא זריקה משום מאי תהא אסורה. וכן פי' גם המהר"ם ועל זה הקשה מר נ"י שהרי במנחות (ד' מ"ח) וביצה (ד' כ') אמרינן דזריקה אסורה בשבת והיינו משום צובע אבל כוונת התוספ' נראה לו בפשיטות דלא הוי צריך למנקט זריקתו דאי אין זריקה דוחה שבת פשיטא דגם שחיטה אינה דוחה דהיא שלא לצורך כיון שדם נפסל בשקיעת החמה. ושלכן כתבו דנקט זריקה אגב שחיטה:

לענ"ד המהר"ם ותוי"ט לא רצו לפרש כן דמשום זה שנוכל להוכיח דדוחה לא שביק התנא מלשנות ועוד דאיך יהיה מוכח ממה שכתבה התורה דפסח דוחה שבת דגם זריקה שיש בה מלאכת צביעה דוחה דלמא גלתה התורה דדם דפסח לא יהיה נפסל בשקיעת החמה ועוד הרי יש תקנה ללינת דם ע"י שמלין בראש המזבח למ"ד אין לינה פוסלת בראשו של מזבח כדאמרינן זבחים (ד' פ"ז) ויעיין שם בתוס' וביותר היה אפשר לפרש דמוכח בלא"ה דזריקה דוחה שבת מדדחי הקטר חלבים וכל כמה דלא זריק דם לא מצי להקטיר וכל כמה דלא הקטיר לא מצי לאכול. אכן באמת אין זה דיוק שנאמר דתנא ישבוק למתני ויסמוך שנוכיח כן כמו שכתבתי.

ולכן העיקר לענ"ד שכוונת התוספ' כמ"ש התיו"ט ומהר"ם דאין איסור בזריקה ואף דאמרינן במנחות וביצה שאין זריקה דוחה שבת ע"כ אין הפי' כמו שרצה לומר דיש בזה משום צובע שהרי אין זה דרך צביעה אלא דרך לכלוך ויעיין במג"א א"ח (סי' ש"כ) אלא הפי' דיש בזה איסור טלטול מוקצה כדאמרינן יבמות (ד' ל"ג) אי בקבלה והולכה טלטול בעלמא ופירשו התוספ' סוכה (דף מ"ב ע"ב) דהיינו איסור טלטול מוקצה שלא לצורך ולכן הכא שעושה לצורך זריקת הפסח אין בזה איסור מוקצה ושפיר כתבו התוס' י"ט ומהר"ם דאין טעם שתהא זריקה אסורה. משא"כ במנחות שפיר אמרינן דזריקה לא דוחה כיון דהתם טלטול שלא לצורך הוא שהרי אותו קרבן לא דוחה שבת:

ומה שהעיר עוד על מש"כ התיו"ט פסחים (פ"ד מ"ג) וכלומר שהוא לאו דבגופי' עכ"ל. דמשמע מזה דגם שביתת בהמתו הוא בלאו רק דלא חמיר כ"כ וזה אינו דהוא בעשה:

לפענ"ד לא ראיתי שום משמעות דכוונת התוספ' י"ט כן. שהרי לא יכול לפרש דחומרת מחמר לבד היא שהוא בלאו שהרי ל"ת וע' לכל א' יש חומרא שאין באחר כדאמרינן יבמות (ד' ז') דלע' יש חומרא שדוחה לל"ת ולל"ת יש חומרא שלוקין עליו ולכן הוצרך התוספ' י"ט לומר שמחמר חמיר שהוא לאו דבגופי' ופירושו לאפוקי שביתת בהמתו שהוא עשה שאינו בגופו:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף