בנין ציון/ב/צא
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא ט"ו מרחשוון תר"י לפ"ק.
- להרבני היקר מו"ה שמואל באנדי נ"י דק"ק מיינץ יע"א:
מעכ"ת נ"י הקשה וז"ל: ק"ל על מה שכתבו התוספות בכורות (ד' י"ד ע"ב) ד"ה טוב ברע וז"ל ואם תאמר ודלמא איצטריך משום סיפא דקרא וכו' ע"ש ומאי מקשו התוספ' דהרי הגמרא קאי אליביה דאביי כמש"כ שם התוספ' בדבור הקדום דלרבא אין עונשין מ"ה והרי לאביי מקשה הגמרא בתמורה (ד' ה') ל"ל והיה הוא ותמורתו יהיה קדש דהרי ס"ל אי עביד מהני ומשני דה"א תצא זו ותכנס זו ע"ש. וא"כ מאי דתמורה קדיש אין חדוש דבלא"ה קדיש דאי עביד מהני אלא דצריך קרא משום הקרבן עצמו דה"א דתצא לחולין קמ"ל דג"כ קדוש הוא וא"כ מקשה הגמרא שפיר ל"ל לכתוב טוב ברע דהרי אם הקרבן הוא רע ותמורתו טוב נשאר קדש כש"כ אם הקרבן טוב והתמורה רע דנשאר קדש:
על קושיא זו לענ"ד י"ל ב' תשובות:
א) התוספ' לא כתבו שאביי הוא המתרץ השתא רע בטוב וכו' אלא שסתם גמרא נקט דרשת אביי לפי שפשוטה יותר ולדינא אין נפקותא. וכי מפני זה צריך לסבור גם באי עביד מהני כאביי. ולכן הקשו התוספ' דלמא אצטריך משום סיפא דהיה נראה להם דוחק לומר דנקט הש"ס דרשה שלא אליבא דהלכתא דלא פסקינן כאביי לגבי רבא.
ב) לענ"ד אפילו לאביי גופא הקשו התוספ' ג"כ שפיר דהרי יש להבין דקושית התוספ' קשה אגמרא גופא מאי פריך בתמורה (ד' ה') לאביי דס"ל אי עביד מהני ל"ל והיה הוא ותמורתו יהיה קדש וכי לא צריך קרא להשמיענו דאם המיר תמים בבעל מום שחל הקדושה על בעל מום דאף דמצד דעביד איסורא מהני דבורו דס"ל דאי עביד מהני מכ"מ ה"א דכיון שהוא רע אין קדושה חלה עליו וא"כ צריך והיה הוא ותמורתו יהיה קדש משום טוב ברע. ובזה לא שייך תי' התוספ' דלכתוב בקרא דוהיה הוא ותמורתו טוב ברע שהרי לא כתוב כלל.
אכן זה אינו שכיון דס"ל אי עביד מהני דאי לא מהני היאך לקי א"כ במה שאסרה התורה שלא להמיר טוב ברע גלי לן ג"כ דקדושה חלה על הרע דאי לא חלה הרי לא עשה כלום במה שהמיר ולמה נאסר אך התינח אי כתיב בפי' שלא ימיר טוב ברע אבל השתא דקאמר דלא לכתוב אלא בק"ו נילף שלא ימיר הקשו התוספ' שפיר דלמא אצטריך משום והיה הוא ותמורתו יהיה קדש דאי לא הוי כתיב בפי' ה"א משום דרע הוא לא נעשה קדש וממילא ג"כ אין איסור בהתמורה של טוב ברע כיון דלא מהני מידי וליכא ק"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |