בנין ציון/ב/צ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png צ

סימן צ

עוד הקשה מר נ"י על פי דברי פסקי התוס' נדרים (פרק הנודר) בכל דבר שההיתר בא מאליו אף שאינו בכלל דבר שיש לו מתירין מכ"מ אפילו באלף לא בטיל לפ"ז למה הוצרכו התוס' ביצה (דף ל"ט) בד"ה משום דהוי לתרץ שני תירוצים דחוקים תיפוק ליה דלכך נקרא מים ומלח לעיסתה דבר שיל"מ הואיל דההיתר בא מאליו לאחר י"ט:

תשובה

מה שהעתיק מר נ"י בשם פסקי התוס' לא ראיתי שם דז"ל דבר שיש לו מתירין ממילא שעל ידי מעשה בלא בטול אף בשאינן מינן עכ"ל והם דברים בלי הבנה ובלי ספק טעות נפל בזה ואם כוונת מר נ"י להגי' בדברים האלה ולפרש שפסקי התוס' רצו לומר שאף דאמרינן דבר שיש לו מתירין באינו מינו בטיל מכ"מ בהיתר הבא מאליו שלא ע"י מעשה לא בטיל לא ידעתי לכוון זה בדבריהם שהרי נרשם לפסק זה התוס' ד"ה כל דבר ושם לא נזכר כלום מזה אדרבא כתבו סתמא דכל דבר שיל"מ בטיל באינו מינו וכן מוכח מדבריהם ע"פ דברי מעכ"ת נ"י עצמו שהרי הקושיא ממים ומלח שמצא מתנגד לכלל הפסקי התוס' הקשו התוספת גם בנדרים שם (דף נ"ט) הרי בפי' שלא חלקו בין היתר הבא ע"י מעשה או מאליו וכן יש להוכיח ג"כ דאין חילוק בזה מהברייתא שהביא הר"ן שם (דף נ"ב) זה הכלל היה ר"ש אומר משום ר"י כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל ומ"ש והקדש וחדש לא נתנו בו חכמים שיעור אלא מב"מ במשהו ושלא במינו בנותן טעם ע"ש הרי דחשיב חדש ג"כ בהנך דשלא במינו בטלים והרי בחדש ג"כ ההיתר בא שלא ע"י מעשה אלא מאליו כשהאיר המזרח אלא ודאי דאין חילוק ואין להשיב הרי בר"ה (ד' ז') אמרינן דהיתר חדש מקרי מידי דתלי במעשה דזה דוקא לענין מה דאמרינן שם דבששה עשר בניסן הותר דבזה לא הותר רק ע"י מעשה דהקרבת העומר אבל מכ"מ לענין דבר שיש לו מתירין ודאי מקרי לא תלי במעשה שהרי אפילו לא נעשה המעשה דהקרבה ההיתר בא ממילא לכ"ע בכניסת יום י"ז ולכן ודאי אין כוונת הפסקי התוס' כמו שרצה מעכ"ת נ"י לפרשם וכש"כ שאין מהם קושיא על התוספות:

עוד הקשה מר נ"י אמאי מוקי בגמרא דביצה (ד' ל') ומתחילין בערימת התבן בתבנא סריא דאית בי' קוצים תיפוק ליה דהא מוכן לבהמות מוכן לאדם והרי רש"י כתב דסתמא אוצרין אותו לבהמה:

תשובה

קושיא זו לא הבנתי שהרי רק ללישנא קמא דרב כהנא דזאת אומרת מתחילין באוצר תחלה מפרש רש"י כן דלכך נקרא אוצר משום דסתמא אוצרין אותו לבהמה אבל ללישנא בתרא דר"כ דזאת אומרת אין מתחילין באוצר תחלה אדרבא צריך לומר דלא ראוי עוד לבהמה והקצה מדעתו אכילת בהמה ועי"ז עומד רק להסקה וכמו שכתב בפי' רש"י שם שאין ראוי עוד למאכל בהמה וכ"כ התוספ' דמדאין ראוי עוד למאכל בהמה גם ר"י מודה. ולכן מוקי בתבנא סריא וא"כ איך שייך בזה מוכן לבהמה הוי מוכן לאדם:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף