בנין ציון/ב/סט

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב סט

סימן סט

ב"ה אלטאנא יום ו' ח' סיון תר"ח לפ"ק.

להתורני מו"ה דוד שיפפער נ"י מק"ק לעמבערג יע"א:

מר נ"י הקשה. וז"ל ביבמות (דף ס"ט) מקשה הש"ס ולתרומה לא חיישינן והתניא ה"ז גיטך וכו' וזה תמוה דהא קיימא לן שמא מת לא חיישינן ושמא עברה הוי כמו שמא מת ואין לומר דכאן יש רוב דרוב נשים מתעברות ויולדות דהא הוי רובא דתליא במעשה ולא שייך כאן תירוצו של התוספ' שם (דף קי"ט) דהוי ממילא דאדם נזקק לאשתו דהא כאן מיירי בזנות ומבואר בפ"י למס' כתובות דבזנות לא שייך ממילא ועיין במגן אברהם (סימן ח') דברי הב"ח וצ"ע עוד קשה לי בפסקי הטור דבי"ד (סי' של"א) פסק כהך משנה דישראל שבא על בת כהן מותרת לאכול בתרומה ולא חיישינן שמא נתעברה ובטור אהע"ז (סי' י"ג) לענין הבחנה פסק דאף בזנות צריכה להמתין ג' חדשים דחיישינן שמא נתעברה והרי מסקינן בסוגיא דכאן שאין חילוק בין הבחנה לתרומה אלא בין זנות לנישואין וצ"ע:

תשובה על מה שהקשה מעכ"ת נ"י אמה דמקשה ביבמות (דף ס"ט) ולתרומה לא חיישינן הרי שמא עברה הוא כשמא מת דלא חיישינן לענ"ד הרבה תשובות יש בדבר:

א' י"ל בזה דאף אם אמנם לא יהי' שייך כאן תירוץ השני של התוספ' שם (דף קל"ט) הרי עכ"פ יש לומר דהסוגיא קאי כרבה דאית לי' רוב אפילו במידי דתלוי במעשה וכמו שתרצו בתירוצם קמא דהסוגיא (דף קי"ט) אזיל אליבי'.

ב' י"ל שהרי רק רבא מחלק בגיטין (דף כ"ח) בין שמא מת לשמא ימות אבל אביי שם לא חילק וא"כ י"ל דסוגית הש"ס אזלא אליבא דהך שיטה דאביי.

ג' אפילו בלא כל זה ואפילו נימא כס' הפ"י לחלק בין זנות ובין אשה לבעלה מכ"מ לק"מ שהרי החילוק שבין זנות ונישואין לא שייך רק לענין שני דברים שבזנות לא מקרי ממילא יזדקק שזנות לא שכיח וגם אם תזנה אשה מזנה מתהפכת ולא תתעבר ולכן יש לענין זנות הב' הספקות שכתב המג"א (בסי' ח') שמא לא תזדקק ושמא לא תתעבר משא"כ באשה לבעלה אכן הכא לא שייכי חילוקים אילו דהחילוק דלא חיישינן שיבא עלי' בזנות לא שייך שהרי איירי בודאי זינתה כדקתני ישראל שבא על בת כהן וכו' והחילוק שבזנות מתהפכת לא שייך שהרי אכתי לא ידע המקשן עד שבאמת תירץ לו כן בנישואין חששו בזנות לא חששו מטעם שמתהפכת כמו שפרש"י וא"כ לפי סברת המקשן לא מקרי הכא רוב התלוי במעשה כמו גבי אשה לבעלה:

אכן מה שהקשה עוד בסתירת פסקי הטור שלענין תרומה פסק דזינתה תאכל בתרומה ולענין הבחנה פסק דאפילו זינתה צריכה להמתין ודאי קושיא היא ולא בלבד על הטור קשה אלא גם על הרא"ש שפסק ג"כ דלענין הבחנה בזינתה צריכה להמתין ואעפ"כ הביא המשנה דישראל שבא על ב"כ תאכל בתרומה אבל לענ"ד ימצא יישוב לזה בדברי הריטב"א שכתב אהא דמשני בנישואין חששו בזנות לא חששו וז"ל כלומר היכי קאמינא לך ביוחסין וכו' ואפילו לר' יהודה דאמר התם שמא לא נתהפכה יפה יפה חששא רחוקה היא ולגבי יוחסין גזר אבל לא גזר בה לפסלה מן התרומה א"נ דברייתא דהכא ר' יוסי היא עכ"ל וכוונתו שתירוצו הראשון כתב אליבא שיטת הרז"ה והרא"ש שפסקו כהגאונים שהביא הרי"ף דבהבחנה הלכה כר' יהודה דאפילו בזנות גזר שמא לא נתהפכה יפה אכן לפ"ז יהי' דוחק דסתם משנה דבא על בת כהן תאכל בתרומה דלא כהלכתא ולכן מפרש דגם כשמתרץ רבר"ה בנישואין חששו בזנות לא חששו לא חזר לגמרי מהתירוץ קמא שמחלק בין יוחסין לתרומה אלא חזר ממה שהי' אומר דלתרומה לא חששו כלל ומחלק דדוקא בזנות לא חששו בתרומה אבל בנישואין חששו אכן לענין יוחסין אפילו בזנות חששו וא"כ שפיר אתי סתם מתניתן גם כר"י וזהו מה שכתב הריטב"א ולגבי יוחסין גזר אבל לא גזר בה לפסלה מן התרומה וכשיטה זו ס"ל גם הרא"ש ואחריו הטור:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף