בנין ציון/ב/סח
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ג' ה' סיון תר"ח לפ"ק:
- להרה"ג וכו' מו"ה חיים יוסף פאלאק נ"י הגאב"ד דק"ק טרעביטש יע"א.
מעכ"ת נ"י הקשה על דברי הש"ע י"ד (סי' ק' בדין בריה) וז"ל הנה בתנאי הבריה נחלקו התוס' והרא"ש פג"ה (דף ק') והר"ן שם דהתוס' והרא"ש סוברים דנבילה שור הנסקל וחלב לא נקראו בריה משום דכל שיחלק ונשאר שמו עליו לא מיקרי בריה והר"ן דלית ליה הך סברא אזיל בשיטת רש"י וכ' דבריה לא הוי אלא מה שנאסר מתחלת ברייתה וע"כ לא מיקרי נבילה ושור הנסקל בריה דלא נאסרו מתחלת ברייתן וחלב אף שנאסר מתחלת ברייתו לא מיקרי בריה משום שאינו מקובץ במקום אחד יע"ש וא"כ ק' לי מאוד דהמחבר ז"ל זיכה שטרא לבי תרי דמאחר שכ' התנאי דצריך שיהיה דבר שלם שאם יחלק אין שמו עליו (דבזה מתורץ מדוע לא מיקרי נבילה ושור הנסקל וחלב בריה) לאיזה צורך הזכיר עוד תנאי רש"י והר"ן שצריך שיהיה דבר שאסור מתחלת ברייתו דהא מעתה לא צריכנא עוד להך טעמא כמו דלא מצרכינן לטעמא דר"ן דחלב לא מיקרי בריה משום שאינו מקובץ במקום אחד. גם ק' מנ"ל הך סברא אחרי שיש לנו טעם אחר בנבילה ושור הנסקל וחלב דלא מיקרי בריה משום שאם יחלקו שמם עליהם. גם ק' למאי נ"מ כ' הך טעמא כי איזה דבר איסור נמצא שאם יחלק אין שמו עליו ובכל זאת לא נאסר מתחלת ברייתו ואי לנודר מעוף טהור ידוע כגון תרנגול דרך משל שאם יחלק אין שמו עליו ואפ"ה לא מיקרי בריה משום שלא נאסר מתחלת ברייתו הרי נדרים בלא"ה לא בטילי משום דבר שיש לו מתירין כדאיתא בנדרים (דף נ"ט ע"א) דאי בעי מיתשיל עלה אם לא נאמר דנ"מ לנודר מעוף ידוע ע"ד רבים דאין לו התרה וצל"ע כי בכל זאת ב' קושיות הראשונות במקומן עומדות ואציג פה גם מה שהקשה לי בני הבח' המופלא כה' שבתי שי' בענין דבר חשוב דלא בטיל על התוס' סוף מס' מעילה ד"ה פרוטה שהקשו דליבטיל האי פרוטה של הקדש ברוב ותי' א"נ מטבע חשיב ולא בטיל והקשה דהא חשיבות מטבע הוא ע"כ רק משום דהוי דבר שבמנין והא לרבנן דסברי במשנה דחבילי תלתן (פ"ג דערלה) דאינו מקדש אלא ששה דברים ולר"ע דמוסיף אף ככרות של בעל הבית כל שאר דבר שבמנין בטיל (ואפילו חתיכה הראויה להתכבד רוצה הר"ן בספג"ה לומר דבטלה לדידהו) א"כ לר"ע לשיטתו הדרא הקו' לדוכתא האיך אמר כיון שהוציא את הראשונה מעל ליבטל הך פרוטה באחריני דהא לדידיה אזלה לה חשיבות מטבע שהיא רק משום דבר שבמנין ולא יכולתי לתרץ קושיא זו באופן ראוי ונכון:
תשובה על מה שהקשה מעכ"ת נ"י למאי נ"מ כתב המחבר (בסי' ק') לענין ברי' טעם דבעינן שיאסר מתחלת ברייתה כי איזה איסור נמצא שאם יחלק אין שמו עליו ובכל זאת לא נאסר מתחלת ברייתו אשיב דודאי מצינו כן לפי מה דכתב הש"ך (סי' צ' ס"ק ה') ועמש"כ הב"ח דכחל הוי בריה כמו גיד הנשה והוא תמוה כדאיתא בש"ס ופוסקים לקמן (סי' ק') דלא הוי בריה אלא מה שנאסר מתחלת ברייתו וכן מבואר ברמב"ם דגיה"נ הוי בריה וכחל לא הוי בריה עכ"ל ולכן שפיר הוצרך הש"ע הטעם דנאסר מתחלת ברייתו דאי משום אין שמו עליו יקרא כחל בריה שאם יחלק נקרא חתיכת כחל כמש"כ הב"ח ועוד מצינו כן לפי מה שכתב הכרו"פ (סי' ק') לענין שרץ הארץ שלא נאסר עד שפירש דאי משום אין שמו עליו כשיחלק מקרי בריה אבל משום נאסר מתחלת ברייתו לא מקרי בריה כיון שלא נאסר עד שפירש ולכן המחבר תפס עיקר כשיטת רש"י והרשב"א (ובפרט שלפי דברי הש"ך הנ"ל גם דעת הרמב"ם כן) ועל כן נקט התנאי דנאסר מתחלת ברייתו אך מפני שהתנאי הזה לבד לא מספיק משום חלב כתב ג"כ התנאי דכל שיחלק אין שמו עליו:
ומה שהקשה בן מעכ"ת נ"י אמה שתרצו התוס' במעילה דמטבע חשיב ולא בטיל והרי לר"ע לא חשיב דבר שבמנין אלא ז' דברים בלבד נ"ל לתרץ דהתוס' לשיטתם אזלי דכתבו ביבמות (דף פ"א ע"ב) ד"ה ר' יוחנן וקשה לר"י דהאיכא טובא טבעות וכוסות של ע"א וכל הנהו דתנן בפ' בתרא דע"ז וכו' ואומר רבינו יצחק דבירושלמי לא חשיב אלא אותן ששנויים שם במס' ערלה אבל אכתי איכא טובא עכ"ל הרי שפשיטא להתוס' דגם חכמים ור"ע דלא חשבו רק ו' או ז' דברים בערלה מכ"מ מודו דאיכא ג"כ עוד טובא דלא איירי שם רק מהני דברים דשייכי בערלה וכ"כ דכן מוכח מדבריהם במה שכתבו ועוד נראה דעדיפי מאת שדרכו וכו' משמע דכרבנן בעי לאוקמי דלא סגי באת שדרכו עכ"ל הרי שסבירא להו דמתניתין דע"ז דחשיב צורות ע"ז ועורות לבובים אתיא אפי' כרבנן ור"ע וא"כ שפיר י"ל דר"ע ס"ל דגם מטבע חשיב ולא בטיל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |