בית נתן/ברכות/מליצה ומבוא לספר בית נתן

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בית נתן TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png מליצה ומבוא לספר בית נתן TriangleArrow-Left.png [[בית נתן/ברכות/מליצה ומבוא לספר בית נתן|]]

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
בית נתן


הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

ואציגה פה רק לדוגמא שנים ושלשה דברים אשר מצאתי בו וראיתי כמה מן התועלת נוכל להוציא מספר זה, הראשון יהי' בענין מו"מ של התלמוד, השני בתכונת ומעלת אחד האמוראים, והשלישי בהבנת מליצת רז"ל באגדה:

א) בענין מו"מ של התלמוד (ברכות דף י"ב[1] ע"ב) והאמר ר"ח בר' אשי זמנין סגיאין הוה קאימנא קמי דרב ומקדים ומשי ידי' ומברך ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי ק"ש וכי תימא וכו' מ"מ קשי' לרב וכו', והסוגיא תמוה יעויין מהרש"א והוא מדקדק עוד על הלשון מ"מ קשיא לרב. והנה עוד בימי חרפי רשמתי קיצור דברים על הגליון בזה"ל, ברור אצלי כי המלות "ומנח תפילין והדר קרי ק"ש" נוספת מתלמיד טועה, וגם לעיל (י"א ב') אינם, וכן נראה משגרת לשון התוס' (לעיל ה' ב' ד"ה אלא) "ומ"מ קשיא לרב" פירושו כי הקושי' הראשונה עדיין במקומה עומדת, אימור דאמר ר"י בן קרחה וכו' וכעין זה באיזה מקומות בש"ס, ואחד מהם לדוגמא (ר"ה ג' סע"ב) ע"כ, ואוסיף פה רק ביאור קטן, כי סוף דברי התוס' (ה' ב' ד"ה אלא) "וקרי ק"ש כי מטא זמן ק"ש" ומשם באו הדברים כלשונם בהגהמיי' (פ"ו מהל' תפלה אות ה') אינם עוד מסהדותא דר"ח בר אשי רק דברי עצמם [2]לפי המסקנא דהכא דסהדותא היתה בדלא מטא זמן ק"ש, ומזה הוכיחו להם דשרי ללמוד קודם התפלה, דהא רב מתני פרקין מתחלה, ועכ"פ היה קורא ק"ש אח"כ כשהגיע זמן ק"ש ואח"כ התפלל, ואעידה לי עד נאמן על זה, שכן בהגהת אשר"י שם (לדף ה' ב') כתב וז"ל אבל ללמוד תורה מותר ודלא כפירש"י דלקמן בפרק שני אמר רב מקדים והוה משי ידיה ומברך ומתני פירקא וכי מטיא זמן ק"ש וכו' העתקתי מן התוס ד"ה אלא אימא עכ"ל, והנה נשמטות פה שתי התיבות "וקרי ק"ש" וזהו בכוונה, שלא יטעה אדם דזהו ג"כ מסהדותא דר"ח ב"א, ובמקום "כי מטי" כתיב "וכי מטי זמן ק"ש" ר"ל וכשהגיע זמן ק"ש אז קרא, כפי המסקנא דהכא, ומדברי הגה"א ג"כ ראיה גדלה להגהתנו בגמרא, ועתה הגיע לעינינו בספר היקר בית נתן נוסחא כ"י, וכתוב שם ומשי ידי' ומנח תפילין ומברך ומתני לן פרקין וכי תימא וכו' ע"כ, ושמחתי לראות כי עכ"פ אחר התיבות "ומתני לן פרקין" לא נמצא עוד מאומה מסהדותא דר"ח ב"א, ונשמטו גם מלות "וקרי ק"ש" ממש כהגהתנו, רק עוד נשאר טעות דמוכח במלות "ומנח תפילין" אחר "ומשי ידי'" והן בלי ספק נוספות ג"כ מאיזה תלמיד טועה, [3]ובזה יהיו הכל מודים שאין ענין לשתי התיבות האלה במקום הזה, וראיתי עוד כי הרב המחבר מביא בשם ספר מנחת שמואל, שלפני רש"י, הית' הגירסא מתני לן פרקין וקרא ק"ש, וכן משמע מתוס' דאבא בנימין (ה' ב') ובהגהמיי' פ"ו מהל' תפלה אות ה' כלם העתיקו רק ומתני פרקין וקרי ק"ש עכ"ל. והנה זה הרב בעל מנחת שמואל דקדק כבר ולא דקדק כל צרכו, שבאמת גם המלות "וקרי ק"ש" לא היו לפני רש"י והמשמעות מתוס' והגהמיי' היא ראי' לסתור כאשר הראנו. ונראה עוד ראיה מוכרחת להשמטות המלות "וקרי ק"ש" מגמרא עצמה, דקאמר וכי תימא בדלא מטא זמן ק"ש א"כ מאי אסהדותא דר"ח ב"א, לאפוקי ממ"ד למשנה א"צ לברך קמ"ל דאף למשנה נמי צריך לברך ע"כ, ואם איתא דאסהיד ג"כ "וקרי ק"ש" [4]אכתי קשה למה העיד על זה ומאי קמ"ל בהא דרב קרי ק"ש כשהגיע הזמן לקרות? ולמי שידחוק ויאמר שכיון שאמר מה שראה לרב בעת השכמתו הוסיף גם זה אעפ"י שהוא אך למותר ואין ללמוד ממנו כלום, נשיב א"כ אמאי לא אייתי לעיל (י"א ב') כל סהדותא דא עם הסיום "וקרי ק"ש"? והרי כל עיקר שמביא למעלה את הסהדותא היא ג"כ רק ללמוד [5]דלמשנה צריך ג"כ לברך, ולפי המסקנא דהכא הסהדותא היא ג"כ רק לענין זה ולא יותר, למה קיצר איפא למעלה בלשונו ופה מאריך ללא הועיל? אלא ודאי דאף הכא צריך להשמיט התיבות אחר "ומתני לן פרקין" ונוסתא זו של הכ"י היא המסייעת לנו:



שולי הגליון


  1. י"ד (הגהת מנחת שמואל כת"י).
  2. אין זה המסקנא רק המסקנא הוא דשלוחא הוא דעוית ואף בדמטא זמן ק"ש עשי' דמצוה קודם (הגהת מנחת שמואל כת"י).
  3. זהו סורכא דא"כ דלמא הי' קודם אור היום הרבה דאז לכ"ע מותר ללמוד. לכן הביא הכ"י להנח תפילין וזמן ק"ש ותפילין הכל א' כמבואר בפוסקים. ומ"ש וכ"ת כו' ר"ל דסדר דק"ש כותיקין א"כ מאי אסהדתא כו' ומשני דאסהדתא דמתנא פרקין הוא דלמשנה צריך לברך. ואסהדתא לפי גירסתם דהדר קרי ק"ש כותיקין אבל אחר המסקנא דשלוחא כו' אשמועינן ג"כ תרתי דלמשנה צריך לברך ועוד דאפילו מטי זמן ק"ש מנח תפילין ומתני פרקין וקרי ק"ש והמעין היטיב בספרי מנ"ש בהלכה ברורה ובמשנה ברורה יראה שכן הוא כדברי והוא לא דקדק ככל הצורך (כאן חסר תיבה, כנ' ב' או ג' אותיות שהם ר"ת) הוא ואו דכתיב אאופתא (ע"פ חולין טז.) וצריך למוחקו . והגר"א בש"ע סי' פ"ט ס"ק כ"ב כתב דאף לפי גרסתו דמנח תפילין והדר קרי ק"ש, הוכרח רש"י לפרש דהקושיא ממתני פרקין כו' ע"ש ומוכרח לומר נמי דלפי הס"ד דקמ"ל דלמשנה צריך לברך מאי דאסהיד דקרי ק"ש קמ"ל דתיכף בזמן תפילין קרא ק"ש, ולא כותיקין. וע"ש היטיב ובמנ"ש בה"ב ובמ"ב. והמעין הישר ישפוט בצדק שכן הוא האמת ודו"ק היטיב כי קצרתי (הגהת מנחת שמואל כת"י).
  4. כבר מתורץ מעל"ד ע"ש (הגהת מנחת שמואל כת"י).
  5. סר עינו מראות דשם הביא ראי' דלגמרא צריך לברך וכאן למשנה ש"מ דאסהיד שני פעמים ועי' במנ"ש שהדיוק בשינוי הלשון וברור (הגהת מנחת שמואל כת"י).
מעבר לתחילת הדף