בית נתן/ברכות/לה/ב
ואומר אין פשע אביו זה הקב"ה שנאמר הלא הוא אביך קנך אמו זו כנסת ישראל שנא' ואל תטוש תורת אמך מאי חבר לאיש משחית חבר הוא וכו':
ת"ר ואספת דגניך ותירושך ויצהרך מה ת"ל לפי שנאמר לא ימוש ספר התורה הזה מפיך שומע אני דברים ככתבן אלא נהוג בהן מנהג וכו':
מלאכתן עושין ע"י עצמן שנאמר ואספת דגנך ותירושך ויצהרך ולא עוד וכו':
במטותא מינייכו בעינא ביומא ניסן וביומא תשרי לא תיתו לבי רב כי היכי וכו':
בא וראה מה בין דורות ראשונים לדורות אחרוני' דורות הראשונים שעשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זה וזה נתקיימו בידן אבל דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זה וזה לא נתקיימה בידן אמר רבה בר בר חנה אר"י משום ר"י בר אילעאי בא וראה מה בין דורות ראשונים לדורות אחרונים:
דורות האחרונים היו מכניסין פירותיהן דרך גגות דרך קרפיפות כדי:
ור' יוחנן אמר חצר קובעת:
לעלויא ולא קא משנינן לה לברכה:
שמן זית מברכין עליו בפה"ע משום דלא אפשר היכי נבריך נבריך בורא פרי הזית משמע פירא הוא אלמא לא נבריך עליה בורא פרי עץ זית אלא חמרא זיין וכו':
במ"מ אלא על ה' מינין וא"ר הונא באומר כל הזן עלי אלא חמרא סעיד:
דנגרריה ללביה וליהוי נהנה וליכול מצה טפי:
ולחם לבב אנוש יסעד וגו' אלא חמרא סעיד ומשמח לחמא סעיד מסעד שמוחי לא משמח א"ה נבריך עליה ג' ברכות לא קבעי אינשי עלויה א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא אי קבע עליהי מאי א"ל לכשיבא אליהו ויאמר אי הוה קבעותא אי לא הוי קביעותא:
ואינו משלם את החומש הסך יין וחומ' של תרומ' (וכ"ה הגי' בתוספת' פ"ז ופי' בחסדי דוד דווק' קתני מעורבין אבל חומץ לבדו אזוקי קא מזיק ליה ופטור מן החומש וע"ש סבר' הרמב"ם ומ"ש עליו מוהר"י קורקוס ע"ז) משלם את הקרן ומשל' את החמש הב"ע דקא שתי לי ע"י אניגרון (וכל מ"ש בנוסחתינו אלא דקא אכיל ליה עד ופוטר את הטפילה אלא ל"ג בכ"י) דא"ר בר שמואל אניגרון מייא דסלקא אכסיגרון מיא דכלהו שלקי (ועי' עה"ג הגהת ר"י פיק וכ"ה הגי' בכ"י):