פתח עינים/ברכות/לה/ב

פתח עינים ברכות לה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כאן בזמן שישראל עושים רצונו וכו' עמ"ש התוס' וסוף דבריהם שנתחבטו בהם המפרשים בתוס' ישנים כ"י יש דבור זה וסיום זה ליתיה. ובתנחומא פ' נח מפרש פרשת והיה אם שמוע במקיימי מצות ואינם עוסקים בתורה ע"ש ודוק. שוב ראיתי להרב עיון יעקב לקמן שפירש כן מדנפשיה ולא זכר שהוא מפורש ברז"ל בתנחומא:

רשב"י אומר אפשר אדם חורש וכו'. הרב עיון יעקב במנחות דף צ"ט ומופת הדור מהרח"א ז"ל הקשו דמחלפא שיטתייהו דרשב"י ורבי ישמעאל הכא ממ"ש אינהו גופייהו במנחות. ואני בעניי עמדתי על זה בספר הקטן ברכי יוסף י"ד סי' רמ"ו דין א'. ומריש הוה אמינא התם דההיא דפ' שתי הלחם ר"י בשם רשב"י הוא רבי שמעון בן יהוצדק וכן הביא הגירסא הרב שפתי כהן ע"ש. ועתה ראיתי לגאון רב אחא בשאלתות פ' ואתחנן דמייתי הגירסא רבי יוחנן בשם ר' יהושע בן יהוצדק אפילו קרא ק"ש שחרית וערבית וכו' ע"ש:

הראשונים עשו תורתן קבע וכו' מהכא משמע ליה לרבינו אלחנן דלא כר"ת שפירש יפה ת"ת עם דרך ארץ שדרך ארץ עיקר ובתוספות ישנים כ"י כאן האריכו בזה. וכמעט כל דבריהם הם בתוספות ישנים סוף יומא ובהגהות מיימוניות פ"ג דתלמוד תורה. ועיין מ"ש הר"ש פ"ז דטהרות ומ"ש אני בעניי בספר הקטן ברכי יוסף א"ח סימן תכ"ג בס"ד:

דרך טרקסמון. כתבו תוס' ישנים כ"י פי' דרך שער וטרק מצינו לשון סגירה כמו טרוקו גלי וכן אמה טרקסין ויש גורסים טרכסמון והיא היא. ובערוך פי' טרכסמון ירק ור"ל דרך ירק כלומר שזהו דרך פני הבית כמו שמכניסין ירק שאינו חייב במעשר ואין נ"ל שאין זה לשון תלמוד ואפילו היה בלשון תלמוד דרך ירק אין זה נכון דלמה לא נקט שער או בית. דמי סני ליה למנקט דרך שער או דרך פני הבית ומה משל הוא לתלותו בירק ועוד דירק נמי חייב במעשר מדרבנן עכ"ל ומ"ש וטרק מצינו לשון סגירה אינו מיושב דא"כ הכא גבי טרקסמון שהוא דרך שער לא שייך לשון סגירה. ובגיטין דף פ"א כתבו התוס' גם כן טרקסמון לשון שער כמו טרוקו גלי וצריך ביאור דטרוקו גלי אינו ענין דאין טרוקו לשון שער אלא פירושו סגורו. ורש"י ז"ל שם פי' דרך ליכנס לפנים. וביומא דף נ"ב פירש"י שם טרק לשון כניסת פנים. והריטב"א בחידושיו ליומא שם פירש טרק בלשון יוני חוץ סין לשון פנים. והתוס' בגיטין השיגו גם כן על הערוך ע"ש ולשון תוס' ישנים דסוגיין הנז' הוא מבורר ומיושב טפי. ועיין במעריך:

וחמרא מי סעיד והא רבא הוה שתי וכו' ומי סעיד כלל והכתיב ויין ישמח וכו' הא דלא פריך תיכף מהכתוב מקמיה דפריך מרבא אפשר לומר דהקושיא מרבא עדיפא ליה דמרבא שמעינן דלא מסתייה דלא סעיד אלא דגריר נמי. ותו דמקרא יש לדחות דלא סעיד כל כך כמו לחם ומשו"ה פריך מרבא. וכי משני טובא גריר פורתא סעיד הדר אקשיה ליה מקרא דפשטיה משמע דנהמא סעיד חמרא לא סעיד ופריק חמרא אית ביה תרתי וכו' כלומר דהכתוב מילתא פסיקתא נקט דמשמח דאלו סעיד אינו כששותה הרבה. ולשיטת הרב ב"ח א"ח סי' תע"א שפירש לדעת הטור דמ"ש טובא גריר פורתא סעיד ר"ל שטבע היין לגרור הרבה ולסעוד מעט ניחא טובא לשון ומי סעיד כלל וא"ש מאי דפריך מקרא דלפי פשט הש"ס דכי שתי פורתא דוקא סעיד מאי פריך מקרא הרי מאי דסעיד לאו מילתא פסיקתא הוא. אמנם כבר האחרונים דחו פירושו דאינו במשמע פורתא סעיד טובא גריר ע"ש.

אי הכי נבריך עליה ג' ברכות וכו' אע"ג דבשילהי פרקין אמרו דלרבנן ארץ הפסיק וברכת קאי אלחם לחוד מ"מ כיון דאמר דיין טפי עדיף מלחם מסתברא דנבריך עליה דלא הפסיק ארץ אלא למעוטי שאר מינין דלא סעדי כלחם ומ"ש בזה הרב מהר"א נבון ומורי הרב נחפה בכסף א"ח סי' ב' עמדתי על דבריהם בעניותי בקונטריס מחזיק ברכה א"ח סימן ר"ח עש"ב בס"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף