בית מאיר/תענית/כח/א
מה ההפרש בין זה לזה וכו׳. עיין פרש״י ותוס׳ שהם בסגנון אחד. ומשמע לפירושם מה דקתני בחזרת ר״ע כר׳ יהושע יום שיש בו מוסף אין במנחה (וכ"ש בנעילה דהוי מדברי סופרים) ושיש בו קרבן עצים אין בנעילה אבל יש במנחה. ואולם הר"ע מברטנורא פי׳ איפכא ע״פ הגירסא שדחו רש״י אלא מוסף כיון דהוי דאורייתא אין צריך חיזוק ולא דחי אלא מנחה. אבל קרבן עצים שהוא מד"ס וצריך חיזוק דוחה נעילה וכ״ש מנחה. ובסוף העמוד איתא אמר לי׳ מר קשישא ברי׳ דר״ח לרב אשי וכו', הכי קאמינא לך לא לידחי אלא דידי׳ ופירש״י דמוסף. אמר לי' איכא ר' יוסי דקאי כוותך וכו׳. אלא לאו דנעילה ש"מ דידי' דחי דלאו דידי׳ לא דחי ש׳׳מ. ופרש״י דר׳ יוסי על כת"ק פליג דאמר יום שיש בו מוסף אין בו נעילה. ואיכא למידק כיון דפירש״י בהקושי׳ דלא לידחי אלא דידי׳ דמוסף. משמע הא מנחה נמי דלאו דידי' מקרי. איך אמר דר״י כוותך קאי. הא ר׳ יוסי מ״מ מודה דדחי מנחה אלא בנעילה הוא דפליג. ונלענ״ד דודאי ר' יוסי דקאי על הת״ק כדפרשי' דאמר שיש כו מוסף אין בו נעילה וכ"ש מנחה דהוא סמוך לו. וקרבן עצים אין בו מנחה מפני שהוא סמוך לו אבל יש בו נעילה. ולהכי מוכיח הגמ׳ בדברי ר׳ יוסי אלא דמנחה קרבן עצים דחי כלומר כיון דלא פליג אלא במוסף. ש״מ דבקרבן עצים מודה מפני שהוא סמוך לו ומקרי דידי' א"כ אף שיש בו מוסף למה לא תידחי מנחה. א״ו אך בנעילה פליג משום דזה לבד מקרי דלא דידי'. משא״כ מר קשישא דקאי לפי חזרת ר״ע דקרבן מוסף דוחה מנחה ולא קרבן עצים. ש״מ דמנחה נמי לא מקרי דידי׳. דאילו הוו דידי' הוי קשה מ״ש הלל דדחי דידי' ומ״ש ק״ע דלא דחי דידי', ולהכי פרש״י בהקושי' דלא לידחי אלא דידי׳ דמוסף. שפיר משני דר״י קאי כוותך כלומר בסברתך דלא דחי אלא דידי׳. אלא דלר״י מנחה נמי מקרי דידי' ולמר קשישא לחזרת ר״ע אף מנחה לא מקרי דידי'. וכל זה ניחא לפרש״י הנ״ל. אבל לפי' ר״ע מברטנורא דאף לחזרת ר״ע בין קרבן מוסף בין קרבן עצים דוחה מנחה ומר קשישא מקשה דלא לידחי אלא דידי׳ דהיינו מוסף. א״י ליישב איך קאי ר״י כוותי'. דהא ר״י עכ״פ מודה דדחי מנחה ואיהו אף על מנחה מקשה. ונהי דר״י על הת״ק קאי מ״מ הא הושוו בזה דמנחה מקרי דידי' ולמר קשישא לא מקרי דידי׳. וזה אך לחזרת ר״ע לא מוכח דסבר דמנחה לא מקרי דידי׳. ואולי מההוא טעמא מיאן רש"י ז״ל בגירסא זו עם פירושה. ולהברטנורא צ״ע :