בית מאיר/עירובין/סג/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


בית מאיר TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png סג TriangleArrow-Left.png ב

בתוס' ד"ה בטולי רשתייכו. דמסתמא הני דשמעתין היו מערבין כו׳. הא ודאי פשיטא שהי׳ מערבין דאל״ה מה הי' מועיל שכירות רשות המבוי מן הגוי. הלא המה אסורים להוציא שום דבר מבתיהם לחצר. ומאין יבאו לטלטל בהמבוי כלי בתים. אלא ר״ל כדמבואר בהריטב״א. דמסתמא היו נשארים בהעירוב חצרותי׳ ולא הי׳ מבטלים אלא רשותם שבמבוי להאחד. דאם לא היו מערבין דהיינו שהיו מבטלין והיו מבטלים כל רשותם שבחצירות ושמבוי לאחד א״כ כו׳ וכיון שכן וכו׳ א״כ לא יתכן וכו׳. ועיין במהרש״א. תו כתבו שם ומ״מ יחיד במקום גוי לא חשוב ע״י עירוב וכו'. עיין מהרש״א מה שהקשה. אבל פירושו שכתב אין לו מובן. דז״ל דר״ל דע״י עירוב וביטול דמלתא דנ״ש הוא ואהא קאמרי דע"י עירוב שעם הביטול לא חשוב ביחיד שנעשין הכל אחד גם לטלטל משאר הבתים. משום דאנ"כ דברים אנו אינם מובנים. ובפרט מה שכתבו תוס' ואין לומא כיון שע"י ביטול משתרי וכו' ע"ש. אבל פירושם לענ׳׳ד הכי ומ״מ ר״ל דכיון דהעירב משוה כל הבתים וחצירות רשות אחד א"כ מה יתן ומה יוסיף מה שלמדם לבטל רשות המבוי לחוד וישארו בהעירוב חצירות במקומם דא״כ הא כבר הוי יחיד במקום גוי. וניהו דמ״מ היו אסורים בהמבוי משום דשכיח דדיירי אכתי לא הועילו בהביטול רשות מבוי דליהוי מכח זה יחיד במקום גוי דהא יחיד בלא זה היו. ואי משום דמ"מ שכיח דדיירי הי' לו לומר בטלו רשותייכו דמבוי לגבי דליהוי לא שכיח ולא דהוי לי׳ יחיד במקום גוי שזה בלא זה הי׳ (ותו אפשר דלא מהני לומד מילתא דל״ש לא גזרו. אלא אם התחבולה להעשה יחיד במקום כותי בא ע״י מלתא דל״ש. אבל אם בלא זה הי' יחיד במקום כותי אלא שלא הי׳ מהני מפני שמ״מ דיירי לא מהני. תו הביטול רשות מבוי למיעבד מלתא דל״ש דלא גזרו. וזה הברור בכוונת תוס׳. אמנם מה שכתבו תו כי ודאי יצטרכו שהביטול וכו׳ אבל השאר אסורים שאם יוציאו דברים אלו למותר דפשיטא דהשאר אסורים דמטלטל כלי בתים לרשות היחיד דהיינו המבוי שביטלו אצלו. ובהרא״ש באמת משמיט דברים אלו). וגם אין לומר דרוצה לומר דלבטלו אף העירוב ויבטלו אף רשות חצירם לגבי חד דליהוי יחיד במקום כותי ע״י מלתא דנ״ש משא״כ ע״י עירוב שהוא שכיח ולא מהני דא״כ הא לא מהני לי׳ דמיטלטל מביתם של שאר דיורי החצר. לזה כתבו דלענין זה דליהוי יחיד במקום כותי לא מהני העירוב שא״כ לא הי׳ צריך לעולם שכירות אלא היו משתתפין במבוי מבלעדי הכותי אלא דלענין זה דליהוי יחיד במקום כותי לא הועיל העירוב. ונמצא דשפיר לימדם דלקיימו העירוב וכי היכי דליהוי יחיד במקום כותי ליבטלו רשות המבוי ואין לומר הא השתא נמי לא יצטרכו לשכור כי השתא וכו׳.

בא"ד ומ״מ יחיד במקום כותי לא חשוב ע״י עירוב שא״כ וכו׳. וק״ק ת״ל איך יחייבו ע״י עירוב יחיד במקום כותי דהא לא שייך בזה מלתא דנ״ש לא גזרו בי׳ רבנן כדתי' אביי על ביטל וצ"ע. ומה שכתבו שם מוקדם להנ״ל. ואפילו לשתף בתי האחרים מהני ר״ל בתי האחרים הדיירים עמו בחצר אחד ועירבו בו וק"ל.

מעבר לתחילת הדף