בית מאיר/יורה דעה/קצב

בית מאיר ‏ יורה דעה קצב

עיין בב"י מביא לשון הרא"ש שכתב על הגדולים שאף בדיקה אינם מצריכים בלשון זה דא"כ אפי' ישיבת שבעה אין כאן כלל ומה תועלת יש בהמתנת ז' ימים כיון דרב חביבא סבר דבקטנה לא חיישינן לחימוד. ודבריו אינם מובנים דלמה אין בם תועלת. וע"כ ר"ל כיון דר"ח סבר דבקטנה לא חיישינן לחימוד אף לא הזהיר לבתו שתתן דעתה כל עיקר אם הרגישה אם לאו. ולהכי אין בהם תועלת של כלום דהא הרשב"א מסיים בטעמו אלא כל שלא הרגישה בדם תוך ז' נקיים קרינן. וזה ניחא בגדולה היודעת ליתן על לבה אם הרגישה אם לאו אחרי שמזהירין אותה להשגיח על זה משא"כ בקטנה הלזו ודאי י"ל ארגשה ולאו אדעתה. ותו כתב ולדעתם אני מסכים דחיישינן בכל יום שמא תראה דיותר שהיא קרובה לזמן החופה יותר לבה הומה ומשתאה ותדיר חיישינן שמא מחמת חימוד תראה. ואף דברים אלו צ"ע דא"כ שבכל יום יש חשש החימוד כמו ביום התביעה ומה תועלת בשאר הימים בהבדיקה יותר מביום התביעה. ומ"ש דעל יום התביעה לא מהני בדיקה וליתר הימים מהני. ובע"כ נמי לומר דנהי דכל שקרובה לזמן החופה יותר לבה הומה מ"מ כל שראתה כבר פעם מחמת החימוד דתביעה שוב אינה מוחזקת כל כך ברואה. ולהכי דוקא ביום הראשון דתביעה הוי כאשה שהגיע וסתה וגריעה מינה שאפילו בדיקה בשעת תביעה לא מהני לה משא"כ לאחר שראתה פעם מחמת חימוד שוב אף שמחמדה מ"מ אינה מוחזקת כ"כ ברואה אלא כהגיעה וסתה ולא בדקה לשמואל דאם בדקה ומצאה טהור טהורה. אך מה שכתב תו ולכן הזכיר רבא בדבריו ז' נקיים לא מחמת חומרא דר' זירא אלא אפילו מקודם שנהגו וכו'. יש לתמוה דא"כ ז' נקיים מה עבידתייהו ולכל היותר בששה והוא סגי כחומרא דרבי. וע"כ דמה שכתב אלא אפילו מקודם שנהגו וכו' ר"ל דאף מקודם שנהגו מ"מ היו מצריכים נקיים ומ"מ מקודם שנהגו וכו' באמת לא היו מצריכים יותר מששה נקיים. אלא דרבא תפס ז' נקיים ע"פ חומרא דר"ז ודוחק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · מעבר לתחילת הדף