בית מאיר/יורה דעה/קלט

בית מאיר ‏ יורה דעה קלט

סעיף א' בט"ז סק"א משיג על הגהות פרישה מן פי' רש"י שמביא הב"י סי' קמ"ה. ולענ"ד כל המעיין יראה שמשם ראי' להדרישה שהרי מיד בתר הכי פרש"י ז"ל ובגמרא מוקי לה בשלא נעבד. וקשה לדבריו איך אפשר לכתוב או אפילו היתה של ישראל מומר לעבודת כו"ם הא אז לא נאסר עד שתיעבד. ואם כוונתו שאחר שסיידה העובד כוכבים לע"ג מכרה לישראל כדדחק הב"י שם לפני זה בבית שבנאו לע"ג א"כ מה לו לכתוב מומר לעבודת כוכבים א"ו כונתו דהיתה מראשית של מומר לעבודת כוכבים ולהכי נאסר מיד דיש לו חומרא דעו"ג לענין זה וגם אינה בטילה כחומרא דישראל. וכן מוכח דלא כב"י ז"ל ממ"ש גבי ג' אבנים ואם ישראל חצבה לעבוד עלי' דנמי קשה קושי' הב"י הא אינה אסורה עד שתעבד וע"כ לבא לתירוץ הדרישה דכונתו לישראל מומר לעבודת כו"ם. ותימה על הב"י ז"ל שלא הרגיש בשני לשונות רש"י אלו סימן קמ"א סעיף ב'. בש"ך סק"ז אבל במצא תבנית יד וכו' אלא נראית שכך הם נעשים מתחילה אסורי' נ"ב כן נמי אך לשון התוס'. וא"כ יהי' מוכרח דפליגי על דין דסעיף ז' שכתב אין בו שום איסור לא במוצאו. והוא חידש מן הטור ולהכי הוסיף הכא בהלשון כמו שהעתקתי שם בשמו ואפשר דזה נעשה מתחילה ר"ל שהי' תחילה גוף שלם של פרקים מעבודת כו"ם מחובר ונעשה עם בסיס כדי שיהא יוכל לישב על בסיסו לכשיתפרדו הפרקים. וכן המשמעות בתוס' שם ד"ה אמר שמואל:

סעיף ד' בש"ך ס"ק כ"ה בסופו ונראה וכו' נ"ב לפ"ר צ"ע הא זה דין דסעיף ז':

סעיף ז' לא במוצאו נ"ב צ"ע לפ"ז בסעיף ב' שכתב מצא תבנית יד או רגל וכו' של עבודת כו"ם ופי' הש"ך דחיישינן שמא נעבדו וללשון הטור שם י"ל דל"ק שכתב שבזה ניכר שמתחילתו נעשה כך לעבדו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· מעבר לתחילת הדף