בית מאיר/יומא/יד/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות ישנים ריטב"א חי' הלכות מהרש"א גבורת ארי בית מאיר רש"ש |
ומי גזר ר' יהודה שמא יאכל וכו'. המגן אברהם סי' תרי"ב (סק"ו) דחק עצמו מאוד דמה קושיא הא כל יום כיפור שייך גזירה זו, והאמת שקושייתו אינה כי אם לפירוש רש"י ז"ל בד"ה (איטרודי) מי לא איטרד, מה שאין כן לפירוש התוס' (ישנים ד"ה איטרודי) דר"ל מחמת טירדא ישכח ויאכל ביום הכיפורים הכל ניחא, ובלא זה נמי מוכרח פירושם דאי לאו הכי יש להקשות מה מדמה הגמ' ליגזור ביום הכיפורים כמו בכל השנה, הא מסיק הגמ' פסחים דף י"א (ע"א) דר' יהודה בשבת לא גזר משום דחומרא דשבת מיבדל בדיל והוא הדין דיש לומר משום חומרא דיום הכיפורים, מה שאין כן לפירוש התוס' הכל ניחא, אך עדיין צריך עיון מנא ליה להקשות מטעם דלומד בדעתיה דר' יהודה משום הטירדא ישכח באיסור אכילות קדשים באנינות, אשר מכח זה מקשה דהוא הדין דיש לגזור דמשום הטירדא ישכח ויאכל ביום הכיפורים, דילמא טעמיה דר' יהודה פשוט כמו דגזר גבי חמץ בפסחים דף הנ"ל הואיל ולא בדיל מיניה, אבל זה אינו דהמקשה הכריח עצמו דאם לא כן קשיא דרבנן אדרבנן מדוע לא גזרו הכא וגזרו גבי חדש אלא שמע מינה דאינו דומה כלל, דשם שייך פלוגתתם במה שעוסק בידים דבשעה שעוסק ישכח ויאכל מה שאין כן הכא אטו הכהן בשעה שעובד הבשר או האימורין ראוי לאכילה ולכן לא גזר כלל התנא קמא, אלא דר' יהודה גזר על העבודה כדי שלא יהא מצוי במקדש כלל כל היום מחשש אולי יבא לאכול ממה ששאר הכהנים יאכלו, וגזירה זו לא מצינן בכל האיסורין, אלא שמע מינה דהכא טעמא דר' יהודה מחשש הטירדא ישכח ויאכל אפילו בעידן דלא עסיק ביה, ולכן שפיר אזלה הסוגיא כהוגן לפירוש התוס' ודוק היטיב.