בית יוסף/אורח חיים/תקה

בית יוסף ‏ אורח חיים תקה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קדירה שיש בה אוכלין מותר לחלוב הבהמה בי"ט לתוכה וכו' בפרק חבית (%קמה) אמר רב יהודה אמר שמואל סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדירה אבל לא לתוך הקערה וכתב הריף פירוש הקדירה יש בה אוכל הלכך הו"ל משקה הבא לאוכל וכאוכל דמי והקערה אין בה אוכל ולפיכך אסור ואיתא עלה בגמרא א"ר חסדא מדברי רבינו נלמוד חולב אדם עז לתוך הקדירה אבל לא לתוך הקערה וכתב רי"ף דאיכא מ"ד דהאי מימרא דשמואל לא מיתוקמא אלא ביו"ט ולא בשבת ואיכא מ"ד דהאי מימרא דשמואל בשבת היא ודיוקא דדייקא מינה רב חסדא בלחוד הוא דהויא בי"ט וכן הדעת נוטה ור"ח כך היה דעתו אלא שאמר שדברי שמואל ורב חסדא לא הלכה אינון ואנן עיינינן בדברי ר"ח ואשכחנא בהו פירכא דלעולם הלכה כשמואל לענין סוחט אדם אשכול של ענבים לתוך הקדירה הלכך הלכה נמי כרב חסדא דקא יליף מיניה דחולב אדם עז בי"ט לתוך הקדירה אבל לא לתוך הקערה והכי חזינן לרב האי גאון כדפסיקנא ולית בה ספיקא והא דאמרינן בפ' חרש (קיד:) שאסור ליינק מן הבהמה ביו"ט אלא במקום צער יונק מן הבהמה חמור הוא מן החולב לתוך הקדירה ואף ע"פ שהוא מפרק כלאחר יד שהיונק בפיו כסוחט משקה הוא והחולב לתוך הקדירה כמברר אוכל הוא ולפיכך מותר ע"כ והא דשרי ליינק משום צער נתבאר בסימן שכ"ה דאפי' אם הוא מצטער מחמת רעבון מותר בי"ט וכתב הר"ן דהיינו טעמא דשרי לסחוט אשכול של ענבים לתוך הקדירה בשבת ואסור לחלוב עז לתוך הקדירה משום דאשכול גופיה ראוי לאכילה משא"כ בעז דלא חזיא בשבת ואי שרית לחלוב לתוך הקדירה נהי דהאי חלב כיון דבא לאוכל כאוכל דמי מ"מ הו"ל כבורר אוכל מתוך פסולת הילכך דוקא ביו"ט דעז גופיה חזיא לאכילה אבל שבת דלא חזיא לאכילה לא ובפ"ק דביצה כתב דהא דא"ר חסדא חולב אדם עז לתוך הקדירה בעז העומדת לאכילה דוקא עסקינן דהו"ל אוכלא דאפרת הא אם אינה עומדת לאכילה לא וכדאמרינן התם בגמרא אי בתרנגולת העומדת לגדל ביצים מ"ט דב"ש מוקצה הוא ואע"פ שבפרק חבית כתב בשם הרמב"ן שאין מוקצה מחמת איסור הבא מעצמו כגון זה דלא דחייה בידים ולא עבר עליו אפי' בשוגג מכיון שנסתלק האיסור נסתלק המוקצה ומש"ה שרי האי חלב שנחלב לתוך הקדירה שאע"פ שהעז היתה מוקצה מ"מ האי חלב שנחלב נסתלק ממנו תורת מוקצה ולא נעשה איסור בדבר ובכה"ג ליכא למיחש משום מוקצה ע"כ כבר כתב בפ"ק דביצה שאותו דרך שכתב שם דבעז העומדת לאכילה עסקינן הוא עיקר וכ"כ בסמ"ג וסמ"ק בהלכות שבת דבעז העומדת לאכילה עסקינן וכ"כ הג"א בריש ביצה חלב שנחלב בי"ט אפילו ממילא אסור בי"ט ל"ש נחלב לתוך הקדירה ול"ש לתוך הקערה משום נולד וכן אם נחלב בשבת הסמוך לי"ט אסור בי"ט משום הכנה וההיא דחולב אדם עז לתוך הקדירה מיירי בבהמה שלא הקצוה לחלבה ועומד לאכילה דאי בעי שחיט לה ולא חשיב נולד ואפ"ה לתוך הקערה אסור משום נולד דמעיקרא אוכל והשתא משקה והכלבו כתב יש שהחמירו בדבר זה אם העז עומד לחלבה שמאחר שהעז מוקצה חלבה גם כן מוקצה וי"א דאפי' עומד לחלבה אין חלבה מוקצה אם אינו עומד לגבן ולייבש הגבינות לסחורה דומיא דתרנגולת העומדת לגדל ביצים ולגדל אפרוחים וכ"ד הרז"ה ז"ל ע"כ: כתב בהג"א ספ"ק דביצה אם חולב עכו"ם וישראל רואהו והביא לישראל דורון בי"ט ראשון בשני י"ט של גליות מותר לערב כביצה ע"כ נראה מדבריו דבו ביום אסור אבל הרשב"א כתב בתשובה מה שאמרת בעו"ג החולב בי"ט שחל להיות אחר השבת בפני ישראל אפשר שהוא מותר לאכילה כדין אמרת והחלב אינו מוקצה שהרי מוכן הוא שאפי' ישראל אפשר שהוא מותר לחלוב אותו לתוך הקדירה שיש בה אוכל ע"כ ולטעמיה אזיל שכתב בפ' חבית שכדברי הרמב"ן הוא הנכון: ולענין הלכה כיון דמידי דרבנן הוא נקטינן כדברי המתירים: כתב סמ"ג בהל' שבת חולב אדם עז לתוך הקדירה ולא לתוך הקערה ואם יש בקערה פרורין ש"ד ודוקא בי"ט ועז העומדת לאכילה שיוכל לשחטה בי"ט אבל סמ"ק כתב בה' שבת חולב אדם עז בי"ט לתוך הקדירה אבל לא לתוך הקערה ואי אית בקערה בישולא שפיר דמי ויש שסומכין לעשות כן כשמשימין פירורין בקערה לחלוב עליו בי"ט אבל אין רוח חכמים נוחה הימנו אך אם העו"ג עשה כן מותר הישראל לאכול החלב אחרי שראהו ישראל אבל לשתותו אסור והג"מ בפ"ח מהלכות שבת כתבו דברי סמ"ג ודברי סמ"ק וכתב דברי סמ"ק כלשון הזה ואי אית בקערה בישולא ש"ד לחלוב לתוכה בי"ט אבל אי אית ביה פירורין ודאי שרי שהחלב נכנס בתוכו ונעשה אוכל והוי משקה הבא לאוכל אך מ"מ אין רוח חכמים נוחה הימנו אבל על חתיכת פת שאין החלב מתערב עמו זה אסר רבינו יחיאל אך אם עו"ג עושה כן וישראל רואהו מותר לישראל לאכלו אבל לשתותו אסור עכ"ל: כתב הריב"ש בתשובה פי' לתוך הקדירה שהוא מותר כשיש בה אוכל דמשקה הבא לאוכל כאוכל דמי זהו כשבא לאוכל לתקנו שאז נראה דלא בעי ליה למשקה וכך הם דברי רש"י אבל החולב כל צאנו למשקין לא הותר מפני פרוסה אחת שנתן בכלי: אם מותר לומר לעו"ג לחלוב בהמתו בשבת נתבאר בסי' ש"ה: אם מותר להעמיד חלב או לעשות גבינה בי"ט נתבאר בסי' תק"י בס"ד: כתב סמ"ג בה' שבת ה"ר יוסף התיר לדוך שומין בי"ט ולקחת הבוסר ולדוך ולסחוט משקין של הבוסר על השומין הנדוכין משום דהוי משקה הבא לאוכל כסחיטת אשכול הבא לקערה ולא הודה לו ר' יעקב דדוקא נקט אשכול של ענבים שענבים ראויים לאכילה אבל בוסר אינו ראוי לאכילה כי אותן שאוכלין בטלה דעתן והוי כבורר אוכל מתוך פסולת ע"כ וסמ"ק לא הביא אלא דברי ר"ת דאסר וכבר נתבאר זה בסימן ש"ך ושם נתבאר אם מותר לסחוט לימונ"י:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.