בית יוסף/אבן העזר/לד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
המקדש האשה מברך פ"ק דכתובות (דף ז':) מברכין ברכת אירוסין בבית אירוסין:
ומ"ש וכן אם קדשה ע"י שליח מברך השליח כן כתב הרמב"ם בפ"ג וכן משמע מדסתים ותני מברכין ברכת אירוסין בבית אירוסין ומקדש ע"י שליח בכלל בית אירוסין הוא:
מאי מברך אקב"ו על העריות וכו' בפ"ק דכתובות (שם) ופרש"י ואסר לנו את הארוסות מדרבנן שגזרו על הייחוד של פנויה ואף ארוסה לא התירו עד שתכנס לחופה ובברכה כדפרישית כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה ואדרבנן נמי מברכין וציונו ואסר לנו כדאשכחן בנר חנוכה והתיר לנו את נשותינו הנשואות לנו ע"י חופה וקידושין וכתב הר"ן שר"ת הגיה בנוסח הברכה והתיר לנו את הנשואות לנו ורבינו האי כתב והתיר לנו ע"י חופה וקידושין ואין מנהג בישיבה לומר את הנשואות ופי' ע"י חופה וקידושין אף על פי שקידושין קודמין לחופה היינו ע"י חופה וקידושין שקדמו להם. וכתב בספר העיטור שעיקר הנוסחא הוא על ידי חופה בקידושין בבי"ת אלא מפני שהדוקנים קראום לבי"ת ההוא רפה מפני שהיא סמוכה לה"א שהיא מאותיות אהו"י ומרפות בג"ד כפ"ת טעו הסופרים וכתבו בוי"ו עכ"ל: ומ"ש בשם הרא"ש ונהגו לומר מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין כ"כ בפסקיו שם והר"ן כתב בשם הרמב"ן שאין חותמין מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין. אף ע"פ שכתוב במקצת נוסחאות לפי שאינו ראוי לברך על החופה שאינו נעשה עכשיו ועוד שמקדש ישראל הוא מעין הפתיחה שקדשם בכל עסקי נישואין לפיכך אין לחתום אלא מקדש ישראל בלבד וכ' רבי' האי גמרא הוא מקדש ישראל וכך חותמין בשתי ישיבות מימות חכמים הראשונים ועד עכשיו ותוספת זה שאתם מוסיפין גריעותא היא שאין קדושת ישראל תלויה בכך ונאה לכם לחזור להלכה ולמנהגינו בהסכמת הכל עכ"ל רבינו האי ובהלכות רבינו ז"ל מצאתי בא"י מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין ובכתב ידו נמחק ע"י חופה וקידושין ועיקר עכ"ל הרמב"ן ז"ל וכך היא נוסחת הרמב"ם בפ"ג בא"י מקדש ישראל וכן אנו נוהגים. וכתוב עוד בנוסח הרמב"ם בתחלת הברכה בא"י אקב"ו והבדילנו מן העריות וכ' ה"ה גירסא נכונה היא והוא על מה שאמרו קדושים תהיו הוו פרושים מן העריות וכתב הר"ן וא"ת היכן מצינו ברכה כגון זו שמברכים על האיסור והלא אין מברכין שאסר לנו אבר מן החי והתיר לנו את השחוטה ועוד למה אין מברכין במטבע קצר אשר קדשנו על הקידושין כמו שמברכין על כל המצות במטבע קצר על המילה ועל השחיטה י"ל דודאי אין ברכה זו ברכת המצוה ממש שא"א לברך כפי מה שראוי לברך בברכת המצות שאין לברך בשעת הקידושין אשר קב"ו על הקידושין משום דאין מברכים על המצוה שאין עשייתה גמר מלאכתה כי הא דאכתי מחסרא מסירה לחופה ובשעת כניסתה לחופה א"א לו לברך על קידושין וחופה כיון שכבר קידש מזמן מרובה וכשבא לקדש ולכנוס כאחת נמי לא ראוי לתקן לו ברכה בפני עצמה כדי שיהא תופס ברכה שוה לכל וכיון דברכת המצוה ממש א"א לא רצו להוציא מצוה זו בלא ברכה כלל ותקנו לברך בה על קדושתן של ישראל והיינו שהקב"ה בחר בהם וקדשם בענין זווג באסור להם ובמותר להם והיינו שצונו על העריות וכדי שלא יטעה השומע לומר שבקידושין אלו בלבד הותרו המותרות הוצרכו לומר ואסר לנו את הארוסות בלאו דלא תסור והזכיר היתרן דהיינו ע"י חופה וקידושין עכ"ל והרא"ש הקשה ג"כ קושיות אלו ותירץ נ"ל כי ברכה זו אינה ברכה לעשיית המצוה כי פריה ורביה היינו קיום המצוה ואם לקח פלגש וקיים מצות פריה ורביה אינו מחויב לקדש אשה והילכך לא נתקנה ברכה במצוה זו ואף בנושא אשה לשם פריה ורביה כיון שאיפשר לקיים מצות פריה ורביה בלא קידושין וברכה זו נתקנה לתת שבח להקב"ה אשר קב"ו להבדילנו מן העמים וצונו לקדש אשה המותרת לנו ולא אחת מן העריות והזכירו בו היתר נשואות בחופה וקידושין ואיסור ארוסות שלא יטעה אדם לומר שהברכה של קידושין נתקנה להתירה לו לכך הזכירו חופה לומר דדוקא ברכת חופה היא המתרת הכלה ולה"נ הקדימו חופה לקידושין לומר התיר לנו את הנשואות ע"י חופה שאחר ברכת הקידושין ע"כ:
כתב הרמב"ם נהגו העם להסדיר אותה על כוס של יין או שכר וכו' בפ"ג וכתב ה"ה ומ"ש ואם אין שם יין או שכר מברך אותה בפני עצמה דבר פשוט הוא שאין כוס מעכב ואינו אלא מנהג כתב רבינו בסימן ס"ב בשם רבינו נסים ברכת אירוסין אם לא ימצא יין ואפילו יש שם שכר מברך בלא כוס ברכת אירוסין דלאו מצוה מן המובחר הוא וכתב עוד מברך קודם הקידושין אם קידש ולא בירך לא יברך אחר הקידושין בפ' הנזכר ובסמוך כתב רבינו שיש חולקים עליו. ומה שאמר וא"א כתב יש שכתבו שצריך לברך ברכת אירוסין קודם הקידושין וכו' ויש שכתבו שצריך לברך אחר הקידושין דילמא הדרא בה וכו' בפ"ק דכתובות ויש בקצת ספרי רבינו חסרון מבואר וכך צריך להגיה אצל מ"ש ועוד שכל המצות לפי שמזכירין עשיית המצוה מברכין עליהם עובר לעשייתן אבל כאן אין מברכין אקב"ו לקדש אשה וכיון שאין מזכיר עשיית המצוה אין צריך לברך עובר לעשייתן. והגהות מיימון כתבו לברך אחר הקידושין וכ"כ התוס' והמרדכי בפ"ק דפסחים בשם ר"ח אבל הרא"ש כתב בתשובה בתחלת כלל כ"ו ששאלת שנמצא בתשובה על שם הרי"ף שאין לברך ברכת אירוסין אלא קודם הקידושין ודאי כן הוא כמו שכתבת והמברך אחר הקידושין טועה הוא עכ"ל וכבר נתבאר בסמוך שכן דעת הרמב"ם וכיון דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש מסכימים לדעת אחת הכי נקטינן וכן המנהג פשוט בכל ארץ ישראל ומלכות מצרים :
כתב רב שרירא גאון המארס בלא ברכה וכו' רבינו ניסים הורה שאם לא בירך וכו' סברות אלו כתב הרא"ש בפרק קמא דכתובות וכתב על דברי רבינו ניסים וכן מסתבר וכן מצאתי בנימוקי ה"ר יונה שכתב משמו ודימה אותו למי שלא בירך אחר אכילתו שחוזר ומברך אחר המזון כל זמן שלא נתעכל המאכל שבמעיים וכן ה"נ אע"פ שעבר זמן מרובה כל זמן שלא נגמר ההיתר מברך וכיון שאין ההיתר נגמר אלא ע"י חופה יכולין לומר הברכה בשעת הנשואין עכ"ל וכתב הריב"ש בתשובה סימן פ"ח שנהגו לחזור ולקדש ויפה הם עושים כדי שלא תראה כברכה לבטלה ע"כ. וכבר נתבאר בסימן זה שלדעת הרמב"ם והרא"ש ברכה לבטלה היא וכתב עוד הריב"ש (סי' פב) שראה נוהגים שהמקדש ע"י שליח חוזר ומקדש הוא עצמו בשעת נישואין ולא היו מזכירים ש"ש בברכת אירוסין שניה רק על היין שטועמים ממנו ואומר ברוך אתה השם אשר קדשנו במצותיו וצונו על העריות וכו'. ובברצלונא נהגו כן ע"פ הר"ן אבל מורי הר"פ היה מלעיג על זה מה תועלת לברך אחר שא"א לברך בשם שמים עכ"ל :
כתב ר"ש הנגיד שאין ברכת אירוסין צריכה עשרה וכו' ז"ל הרא"ש בפ"ק דכתובות כתב רב אחאי פרשת חיי שרה (סי' טו) דברכת ארוסין בי' והר"ש הנגיד נחלק עליו ואמר שא"צ י' אלא לברכת חתנים בלבד שלא הזכירו י' אלא בה ועוד הרי קדושין בפני ב' ואתה מצריך י' ולי נראה דברי רב אחאי דלמאי דילפינן מבועז הרי בועז עשה גם ברכת ארוסין בי' ולמאי דילפינן ממקהלות גם ברכת אירוסין על עסקי מקור בא דא"א לישא בלא ברכת אירוסין ודי בשנים לקדושין ובברכה צריך עשרה עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |