ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פתיחה למנין העונשין/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג פתיחה למנין העונשין ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

איברא דאכתי יש מקום להקשות לסברתו זו של הרמב"ן ז"ל אליבא דהבה"ג דא"כ אמאי לא מנה הבה"ג מיהת מלקות דמוציא שם רע. ומלקות דאכילה ראשונה של בן סורר ומורה בפ"ע במנין העונשין. דהרי בהנך אי לאו דגלי בהו קרא בהדיא שלוקין לא היו בכלל חייבי מלקות דשאר חייבי לאוין. אלא דגמרינן להו בגז"ש למלקות. כמבואר בפ"ד דכתובות (מ"ו ע"א) ובפרק בן סורר ומורה (ע"א ע"ב) עיי"ש. וא"כ פירש בהן הכתוב עונש מלקות בפ"ע. והדרא השגת הרמב"ם ז"ל לדוכתה. דהרי אפי' לסברת הרמב"ן ז"ל עכ"פ עונש מלקות דהנך תרתי שלא נכללו בפרשת מלקות דשאר חייבי לאוין הו"ל להבה"ג וסייעתו ז"ל למנות בפ"ע. כמו שמנו עונש מיתות וכריתות של כל עבירה ועבירה בפ"ע. גם יש לתמוה אמאי לא מנו מלקות דמקלל חבירו בשם. ומלקות דשבועת שוא ודשבועת שקר לשעבר. דליתנהו בכלל פרשת מלקות אלא איתרבו מקראי אחריני כמבואר בשבועות (כ"א ע"א) ובפ"ק דתמורה (ג' ע"ב) עיי"ש. וא"כ לא מיתרצי בתירוצו של הרמב"ן ז"ל. גם יש מקום להקשות לפי המבואר בסוגיא דריש פ"ק דמכות ובפ"ק דסנהדרין (י' ע"א) דעדים זוממין דבן גרושה וחלוצה ודחייבי גלות שלוקין דלא הוו בכלל כאשר זמם. אלא נפק"ל משום לאו דלא תענה. ואע"ג דהו"ל לאו שאין בו מעשה מ"מ גלי קרא שלוקין מדכתיב והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע וגו'. וכי משום שהצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע והיה אם בן הכות הרשע. אלא עדים שהרשיעו את הצדיק ואתו עדים אחריני והצדיקו את הצדיק דמעיקרא והרשיעו את העדים הרשעים והיה אם בן הכות הרשע עיי"ש. ומשמע התם דעיקר ההוא קרא במלקות דעדים זוממין הוא דמיירי. וא"כ ע"כ ההיא פרשתא דכתיבי בה הני קראי רק במלקות דעדים זוממין מיירי. ועכצ"ל דמלקות בכל שאר חייבי לאוין שבתורה לא נפק"ל אלא מדכתיב אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת והפלא ה' את מכותיך. והפלאה זו מלקות כדכתיב והפילו השופט והכהו וגו'. וכדגמרינן בפרק בתרא דמכות (י"ג ע"ב) עיי"ש. ומשמע התם דבהך דרשא כ"ע לא פליגי ולא איפליגו התם ר"ע ור"י אלא אם לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד נמי בכלל ההוא קרא מדכתיב בי' את כל דברי התורה הזאת. דלר"ע לא איתרבו בהך כללא לאין שניתנו לאזהרת מיתת ב"ד מטעמא דקאמר התם עיי"ש. אבל כל שאר חייבי לאוין שבתורה שפיר גמרינן מהך קרא אפי' לר"ע למלקות. וא"כ נמצא דמלקות דעדים זוממין כתיבא בפרשה מיוחדת בפ"ע. וא"כ הדבר קשה לסברת הרמב"ן ז"ל אליבא דהבה"ג וסייעתו ז"ל אמאי לא מנו עונשי מלקות דעדים זוממין ודעדי גלות ודעדי בן גרושה וחלוצה באנפי נפשייהו. דהא בזה אין מקום לתירוצו של הרמב"ן ז"ל:

מיהו נראה דאי מההיא לא תקשה. דמלבד דלפמש"כ הרמב"ם ז"ל (ריש שורש שלישי) דכל מקום שאמרו רמז אין זה פשטי' דקרא אלא דרשא בעלמא עי"ש ובמש"כ הרמב"ן ז"ל שם. וא"כ ע"כ כל חייבי לאוין שבתורה למלקות נמי בכלל פרשה זו. ועיקר פשטי' דקרא לא בעדים זוממין אלא בכל שאר חייבי לאין דבני מלקות נינהו הוא דמיירי. אלא דעדים זוממין נמי רמיזי בההיא פרשה. ועי' במש"כ הרמב"ן ז"ל (בפירושו עה"ת פרשת תצא) ובמש"כ הרב פ"י בסוגיא דרפ"ק דמכות שם עיי"ש היטב. בלא"ה ע"כ מוכרח כן דאל"כ היכי ממעטינן ממלקות כולהו הני דלא דמו ללאו דחסימה. כיון דכולה הך פרשה לא מיירי אלא ממלקות דעדים זוממין בלבד. והרי עדים זוממין ודאי לא דמו ללאו דלא תחסום. דהא לאו דעדים זוממין לא תענה לאו שאין בו מעשה הוא. וכדאמרינן בההיא סוגיא גופא דריש פרק בתרא דמכות. ועכצ"ל דודאי עיקר פשטיה דההיא קרא לא במלקות דעדים זוממין מיירי. אלא בכל שאר חייבי לאוין שבתורה דדמו ללאו דחסימה. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו. וא"כ ממלקות דעדים זוממין ליכא קושיא. שהרי רמיזא אצל מלקות דכולהו שאר חייבי לאוין שבתורה במצוה אחת בפרשה אחת. וממילא מבואר שאין למנותה מצוה בפ"ע. אבל ממלקות דמוציא ש"ר ומלקות דבן סו"מ. וכן ממלקות דמקלל חבירו בשם ודשבועת שוא ושקר לשעבר. ודאי קשה טובא. דבהנך השגת הרמב"ם ז"ל על הבה"ג וסייעתו ז"ל במקומה עומדת. וביותר יש לתמוה על הרמב"ן ז"ל דא"כ אכתי עכ"פ הו"ל להבה"ג למנות עונש מלקות מיהת במצוה אחת כמו שמנה שאר כל העונשין. והרי הבה"ג לא מנה עונש מלקות כלל במנין המצות. ותמיהא זו תסוב גם על הרמב"ם ז"ל בהשגתו זו שהשיג על הבה"ג דכמו שמנה בעונשין שבמיתה עונש כל עבירה ועבירה בפ"ע. הכי נמי יש למנות בעונש מלקות כל עונש של כל עבירה ועבירה בפ"ע. ויתרבה מנין המצות הרבה יותר ויותר על חשבון תרי"ג. ואני תמה דיותר הו"ל לתמוה על מה שלא מנה הבה"ג במנין המצות עונש מלקות כלל אפי' במצוה אחת. ומאי שנא עונש מלקות משאר כל העונשין שמנה:

הן אמת דבנוסחת הבה"ג כת"י רומי נמנה במנין הפרשיות דיני מכות. וכן הוא ג"כ באזהרות הר"י אלברגלוני ז"ל שנמשך תמיד אחר הבה"ג עיי"ש. אבל בה"ג שלפנינו ליתא. ומ"מ אפשר דהרמב"ם ז"ל היתה לפניו נוסחת הבה"ג כת"י רומי. ובלא"ה הדבר מוכרח שהיתה לפניו נוסחא זו כמש"כ כבר לעיל (במבוא סי' ג') עיי"ש. וא"כ על הרמב"ם ז"ל ליכא קושיא בזה. וכן באזהרות אתה הנחלת להר"ש הגדול ז"ל מנה ג"כ מצות מלקות ארבעים כדי רשעת איש עיי"ש. והוא ז"ל ג"כ מהנמשכים אחר הבה"ג כמו הר"י אלברגלוני ז"ל. וא"כ ע"כ גם לפניהם היתה נוסחת הבה"ג כת"י רומי. אבל להרמב"ן ז"ל שהיתה לפניו נוסחת הבה"ג שלפנינו כמש"כ (שם במבוא) ע"ש. ודאי הדבר תמוה לכאורה כדכתיבנא. וגם באזהרות הר"א הזקן והר"ש בן גבירול ז"ל. שגם הם מההולכים בעקבי הבה"ג. לא הזכירו עונש מלקות במנין המצות עיי"ש. והיינו משום שהיתה לפניהם נוסחת הבה"ג שלפנינו. אבל העיקר נראה ברור דגם לפי נוסחת הבה"ג כת"י אין כוונת הבה"ג שם למנות אלא המצוה שעל הב"ד לדון דיני מלקות. וזה מדוקדק בלשונו שכתב דיני מכות. והיא אצלו אחת מהעשין המשלימות למנין רמ"ח שנכללו בכלל מנין הפרשיות כמו שביארנו במבוא (סי' ד') עיי"ש. וזו היא ג"כ כוונת הר"י אלברגלוני ז"ל באזהרותיו שכתב ג"כ כלשון הבה"ג עיי"ש. וכמו שמנו שם ג"כ דיני נפשות. וע"כ אין כוונתם בזה למנות עונשי מיתות ב"ד. שהרי כבר מנו עונשי מיתות ב"ד כולם בפרט. עונש כל עבירה ועבירה בפ"ע במנין העונשין. ולא באו כאן אלא למנות מצות עשה המוטלת על הב"ד לדון בדינים אלו. אבל העונשין עצמן מנו במנין הלאוין. ונראה דזו היא ג"כ כוונת בעל אזהרות אתה הנחלת. ולזה הוא שכתב בלשונו מצות מלקות כדי רשעת איש. וכוונתו למה שדרשו בספרי תצא (פיסקא רפ"ו) ובתוספתא (סוף מכות) ובפ"ק דמכות (ד' ע"ב) ובשאר דוכתי כדי רשעתו משום רשעה אחת ולא משום שתי רשעיות אתה מחייבו. אינו לוקה ומת ואינו לוקה ומשלם. וכן דרשו בפרק בתרא דמכות (כ"ג ע"א) כדי רשעתו במספר רשעה אחת מלפניו ושתי רשעיות מלאחריו עיי"ש. וכל זה אינו אלא מצות הב"ד מדיני המלקות. אבל עונש מלקות עצמו לא מנה. וגם לנוסחת הבה"ג שלפנינו נראה שדיני מכות נמנין במנין הפרשיות אלא שכללן בכלל דיני נפשות שמנה שם. ויש מקום לזה למ"ד בפ"ק דסנהדרין (י' ע"א) דמלקות במקום מיתה עומדת והו"ל בכלל דיני נפשות והדבר תלוי במחלוקתן של הראשונים ז"ל אם גם לדידן קיי"ל הכי לדינא דמלקות במקום מיתה עומדת או לא. כמתבאר מדברי התוס' שם ובשאר ראשונים שם ובשאר דוכתי עיי"ש היטב ובמש"כ בזה לעיל (לאוין רע"ד). ויתבאר עוד לפנינו בזה בס"ד. וא"כ ודאי הדבר תמוה על הרמב"ם והרמב"ן ז"ל כדאקשינן לעיל. ביותר תמוה על הבה"ג וסייעתו ז"ל עצמן שלא מנו עונש מלקות בחשבון הלאוין כדרך שמנו העונשין שבמיתה:

מיהו נראה דאין מצד זה קושיא על הרמב"ן ז"ל דהמתבונן בדבריו יראה דכל כוונתו בזה לא היתה אלא להשיב על דברי הרמב"ם ז"ל במאי דנקט לדבר הפשוט ומוכרח שאם נמנה העונשין שבמיתה כל עונש של כל עבירה ועבירה בפ"ע ע"כ גם בעונש מלקות יש למנות עונש מלקות של כל עבירה בפ"ע. ועל זה הוא שהשיב הרמב"ן ז"ל שאין זה מוכרח כלל. ואין ענין מלקות לעונשין שבמיתה. אבל כדי ליישב דברי הבה"ג מכל מה שהשיג עליו הרמב"ם ז"ל שם העלה הרמב"ן ז"ל אח"כ דאין כוונת הבה"ג כלל למנות העונשין מצד עצמן במנין המצות. כמו שהבין בדעתו הרמב"ם ז"ל שמלבד הלאוין הוא מונה גם כל העונשין שבאו בתורה על עבירת לאוין הללו במנין הלאוין. דאדרבה לדעת הבה"ג לא בא מנין תרי"ג אלא בעיקרי המעשים הרצויים במצווים מאתו יתעלה ובנמנעים מאתו יתעלה. אבל אין הגמולים מכלל המעשים הרצויים. בין שהיה הגמול מאתו יתעלה כגון הכרת והמיתה בידי שמים. בין שיצוה אותנו לגמול לו כפי רשעו במלקות וארבע מיתות ב"ד לכפרתו או לנקמה. או שיצוה עליו להביא כפרה על עצמו בקרבן. אינו בא בחשבון הזה. ואין כוונת הבה"ג בהעונשין שמנה להעונשין מצד עצמן אלא למנות הלאוין שעליהן באו העונשין הללו. וסיים וכתב עוד וז"ל וכבר נזהר הבה"ג בעריות ובזולתם מכל חייבי מיתה וכרת שלא חזר ומנה הלאוין שבהם כמו שחשדו הרמב"ם וכו' עכ"ל עיי"ש. ועל מה שהביא הרמב"ם ז"ל ראיה למה שהבין הוא בכוונת הבה"ג ממה שמנה הבה"ג במנין העונשין שלו מחלל שבת בעונשין שבסקילה ואח"כ חזר ומנה במנין הלאוין לאו דלא תעשה כל מלאכה וסיים וכתב וז"ל הנה לא נשאר אלא שהם (הבה"ג וסייעתו) יחשבו בלא ספק שהעונשים מצות ל"ת תחלה. ואיך ימנה בהן העונש והדבר שיתחייב עליו העונש ההוא עכ"ל הרמב"ם ז"ל שם. ורצה לומר שכיון שנמנה העונש במנין הלאוין. ע"כ היינו משום שאין כוונתם בזה למנות המצוה שעל הב"ד לענוש. דזה הו"ל מ"ע בקום ועשה. אלא העונש מצד עצמו הוא שבאו למנות בתורת ל"ת. וא"כ איך ימנו העונש וגם הלאו שעליו מתחייב העונש ההוא כל אחד בפ"ע במנין הלאוין. ועל זה השיב הרמב"ן ז"ל דאין כוונת הבה"ג שמנה מחלל שבת במחייבי סקילה במנין העונשין אלא לאזהרת מלאכת שבת שעלי' מתחייב סקילה. ולא חזר ומנה אח"כ במנין הלאוין לאו דלא תעשה מלאכה אלא משום אזהרת מחמר שאין בה עונש סקילה אלא לאו גרידא. כדדרשינן בפרק בתרא דשבת. וכן ביאר הבה"ג גופיה בהדיא במנין הלאוין בלאו זה. שכתב ולא תעשה מלאכה דלאו מאבות מלאכות בשבת. ונתפלא הרבה על הרמב"ם ז"ל שלא התבונן בדברי הבה"ג. וכבר נתבאר אצלנו (במבוא סי' ג') די התנצלות על הרמב"ם ז"ל בזה עיי"ש:

ועכ"פ מסקנת הרמב"ן ז"ל שאין כוונת הבה"ג במנין העונשין שמנה להעונשין מצד עצמן. אלא להאזהרות של העונשין הללו. וע"פ זה מתורצים דברי הבה"ג ונחו שקטו כל תלונות הרמב"ם ז"ל בזה מעליו. וכמשכ"ל. וממילא ניחא בזה שפיר גם מה שעמדנו על מה שלא מנו הבה"ג וסייעתו ז"ל עונש מלקות אפילו במצוה אחת כדרך שמנו שאר העונשין. וגם מה שלא מנו עונשי מלקות אשר לא נכללו בפרשת מלקות כאחת עם שאר חייבי לאוין שבמלקות אלא מלקות דידהו בדידהו באנפי נפשייהו כתיבא בקרא. דהשתא ע"פ מה שהבין הרמב"ן ז"ל בכוונת הבה"ג אין בזה מקום קושיא כלל. כיון דהעונשין מצד עצמן אינן נמנין בחשבון המצות כלל להבה"ג. וגם העונשין שבמיתה וכרת שמנה אין כוונתו בזה אלא להלאוין שעליהן נאמרו עונשין הללו. וממילא מתבאר דגם עונש מלקות אינו נמנה אלא הלאוין עצמן שלוקין עליהן. והרי כבר מנה הבה"ג במנין הלאוין כל הלאוין כולן. ובאמת שזה מדוקדק היטב בלשון הבה"ג. שמתחלה כתב אלו הן הנסקלין וכו'. ופורט והולך כל אותן שבסקילה. ואח"כ כתב אלו הן הנשרפין וכו'. ופורט והולך כל אותן שבשריפה. ואח"כ כתב אלו הן הנהרגין וכו'. אלו הן הנחנקין וכו'. אלו שבכרת וכו'. אלו שבמיתה וכו'. ופורט והולך בכל אחד כל אותן שבהרג ושבחנק ושבכרת ושבמיתה בידי שמים. ואחר זה מסיים וכתב אלו לאוין שבמלקות ארבעים. ופורט והולך כל הלאוין כולן בפרט עיי"ש. ומשמע מלשונו זה דמה שמנה מתחלה היינו הלאוין שבסקילה ושבשריפה וכו' וכו'. ועכשיו מונה והולך שאר הלאוין שאין בהן אלא עונש מלקות. וכדברי הרמב"ן ז"ל שבכל אלו העונשין שמנה אין כוונתו אלא למנות הלאוין שנענשין עליהן בעונשין הללו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.