ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קטז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קטז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עור העולה לכהני צביון. כבר כתבתי בזה לעיל (עשה קי"ד) ובמבוא (סי' ז' שורש י"ב) עיי"ש. ונקט רבינו הגאון עור העולה. אע"ג דעורות כל קדשי קדשים הם לכהנים. כדתנן בפרק טבול יום (ק"ג ע"א) עיי"ש. משום דבקרא לא כתיב אלא עור העולה בלבד. אלא דילפינן התם במתניתין בק"ו דה"ה לשאר כל קדשי קדשים. ושאר תנאי מברייתא בגמרא שם. ובספרא (פרשת צו). ילפי מקרא הכי עיי"ש. ולא ממעטינן אלא קדשים קלים. והא דכתיב העולה דרשינן במתניתין דהתם עולת איש עולה שעלתה לאיש. דהיינו עולה כשרה. אבל כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה עיי"ש ולקמן (ק"ג ע"ב) עייש"ה. ולהכי נקט רבינו הגאון ז"ל לישנא דקרא. ודבר תמוה ראיתי בפסיקתא זוטרתא (פרשת במדבר) שכתב וז"ל עורות קדשים עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהי'. וכן עורות תודה ושלמים ומעשר ופסח עכ"ל עיי"ש. וזהו נגד משנה ערוכה בזבחים שם. והוא דבר מוסכם דדוקא עורות קדשי קדשים הם לכהן ולא עורות קדשים קלים. וכן לעיל (בפרשת צו) כתב עור העולה אשר הקריב לרבות שאר קדשים עיי"ש. ולשון הספרא שם הוא. אין לי אלא עור העולה עורות קדשי קדשים מנין ת"ל אשר הקריב. יכול שאני מרבה אף עורות קדשים קלים. ת"ל העולה מה עולה מיוחדת קדשי קדשים. יצאו קדשים קלים עיי"ש. והפסיקתא זוטרתא סתם וכתב אשר הקריב לרבות שאר קדשים. משום דלשיטתי' אזיל דס"ל דעורות כל הקדשים לכהן ואפי' דקדשים קלים. ודבריו נפלאים וצ"ע:

ואמנם יש לעיין בזה אמאי לא מנה רבינו הגאון ז"ל גם המורם מן התודה ואיל נזיר. שנמנו גם כן בכ"ד מתנות כהונה כחזה ושוק ועורות קדשי קדשים. וגם על הבה"ג קשה לכאורה. דאע"פ שמנה גם המורם מן התודה. מ"מ לא מנה המורם מאיל נזיר. והרי תרוייהו נמנו במנין כ"ד מתנות כהונה בכל דוכתי. ואין לומר משום דמורם מן התודה והמורם מאיל נזיר נמנו בחדא במנין כ"ד מתנות כהונה. ולכן גם הבה"ג לא מנאן אלא בחדא. וכתב המורם מן התודה וכולל בו גם המורם מאיל נזיר. דא"כ גם חזה ושוק לא הו"ל למנות מהאי טעמא. משום דבמנין כ"ד מתנות כהונה נכללו כאחת עם המורם מן התודה. כמבואר בברייתא דכ"ד מתנות כהונה (בב"ק סו"פ הגוזל עצים ק"י ע"ב. ובחולין פרק הזרוע קל"ג ע"ב) ובתוספתא ובירושלמי (פרק בתרא דחלה) עיי"ש ובפירש"י בב"ק ובחולין שם. וברמב"ם (פ"א מהלכות בכורים הט"ו) ואף דלפי הגירסא בספרי (פרשת קרח פיסקא קי"ט) מנה חזה ושוק בפ"ע. הרי שם מנה ג"כ המורם מאיל נזיר בפ"ע עיי"ש. ועוד דהבה"ג גופי' (בהלכות בכורות) גירסתו כגירסא שלפנינו בבבלי ובירושלמי ובתוספתא עיי"ש. וכבר כתב הבה"ג שם דמורם מן התודה ומאיל נזיר כיון דדמיין להדדי חשיב להו כחדא עיי"ש. אבל ודאי לענין מנין המצות יש למנותן בתרתי. דמאי ענין זה לזה. וא"כ כמו שמנה הבה"ג במנין העשין המורם מן התודה הי' לו למנות גם המורם מאיל נזיר. ומיהו לזה אפשר לומר דכיון דגבי המורם מאיל נזיר לא כתיב בקרא מצוה בבעלים. אלא כתיב ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד וגו'. וא"כ בזה שייך שפיר טעמו של הרמב"ן ז"ל שאין למנותו מצוה משום שלא בא בזה כתוב שיצוה אותנו בה. אלא הכהן זוכה בו משולחן גבוה. וגם שפיר שייך בזה טעמו של הרמב"ם דהו"ל חלק ממעשה הקרבת קרבנות הנזיר ביום מלאת ימי נזרו. כיון דלא כתב קרא מצוה אלא על הכהן שיקח לו. אבל במורם מן התודה ודאי קשה לכאורה לרבינו הגאון ז"ל אמאי לא מנאה כמו שמנה נתינת חזה ושוק. דהא במורם מן התודה כתיב בקרא והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה לה' לכהן וגו'. הרי כתיב בקרא מצוה על הבעלים ליתן מן הלחם תרומה לכהן ארבע חלות. וא"כ כמו שמנה נתינת חזה ושוק הו"ל למנות גם תרומת לחמי תודה מצוה בפ"ע. וגם מזה יש לתמוה על הרמב"ן ז"ל שכתב דבמתנות כהונה שבמקדש אין למנותם במנין העשין משום שלא בא בהן בכתוב מצוה שיצוה אותנו על עשייתן. והרי בתרומת לחמי תודה כתיב בה בקרא מצות עשה על הבעלים להרים אחד מכל מין לחם וליתן לכהן. ועכ"פ לדברי רבינו הגאון ודאי קשה לכאורה שכמו שמנה עורות קדשים וחזה ושוק הי' לו למנות גם תרומת לחמי תודה. אם לא שנאמר שנמשך רבינו הגאון ז"ל בזה אחר תנא דברייתא דכ"ד מתנות כהונה שמנה תרומת לחמי תודה ואיל נזיר וחזה ושוק באחת. וכמו שפירש"י בב"ק ובחולין שם. והרמב"ם (פ"א מהלכות בכורים הט"ו) עיי"ש והיינו משום דכולם תרומת קדשים קלים הם. וכמו דתרומת דגן תירוש ויצהר אינן נמנין אלא מצוה אתת אפי' לדעת המונים כל פרט ופרט שבמצוה בפ"ע. הכי נמי כאן כיון שכולן שם אחד ממש נינהו שהם תרומה בקק"ל מחלק הבעלים. אע"פ שכאן אין שיעורן שוה. שאין שיעור תרומת תודה כתרומת שלמים ולא שיעור שניהם כתרומת קרבנות הנזיר. מ"מ כולם אינם אלא תרומה מן השירים שהן לבעלים. ועדיין צ"ע:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.