ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קיז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג TriangleArrow-Left.png עשה TriangleArrow-Left.png קיז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


צביון מנחת סולת. מחבת. ומרחשת. חלות ורקיקיה להערך. הן ארבעת מיני המנחות מנחת סולת. מנחת מחבת. ומנחת מרחש'. ומנחת מאפה תנור. שבאה חלות או רקיקין ואע"פ שהרמב"ם ז"ל (בפי"ב מהלכ' מעה"ק ה"ד) מנאן בחמשה מיני מנחות דמנחת מאפה תנור חלק לשתים. מנחת מאפה תנור ומנחת מאפה רקיקין עיי"ש. וכ"כ שם (בפי"ז הלכה ה') עיי"ש. ואף דבפי"ב ה"י כללן רק בארבע מנחות. כבר עמדו בזה בלח"מ ובמל"מ שם עיי"ש מש"כ בזה. וכן נראה לדעתי מדתניא (סו"פ כל המנחות באות מצה ס"ג ע"ב) אמרי' מנין לאומר הרי עלי מנחת מאפה שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין. ת"ל קרבן מנחה. קרבן אחד אמרתי לך ולא שנים ושלשה קרבנות א"ל ר"ש וכי נאמר קרבן קרבן שני פעמים והלא לא נאמר אלא קרבן אחד ונאמר בו חלות ורקיקין. מעתה רצה להביא חלות מביא רקיקין מביא. מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא. ופירש"י וז"ל וכי נאמר קרבן קרבן אחד לחלות ואחד לרקיקין דליהוי משמע דשני קרבנות הם. והלא לא נאמר אלא קרבן אחד. ואעפ"כ כתב בו שני מינין. אלמא שניהן נקראין קרבן אחד עכ"ל. ואמרינן עלה בגמרא שם ור"י שפיר קאמר ר"ש. אמר לך כיון דכתיב בשמן בשמן כמאן דכתיב קרבן קרבן דמי עיי"ש. מתבאר להדיא דלר"י חלות ורקיקין שני קרבנות בפ"ע הן. דכיון דכתיב בשמן בשמן שני פעמים כמאן דכתיב קרבן קרבן בחלות בפ"ע וברקיקין בפ"ע דמי. וא"כ לדידן דקיי"ל כר"י חלות ורקיקין כל חדא מנחה בפ"ע היא. והו"ל חמש מיני מנחות. והו"ל לרבינו הגאון ז"ל לפי דרכו למנותן חמש מצות. ויותר קשה לכאורה דאפי' את"ל דהלכה כר"ש קשה ע"פ מאי דאמרינן שם (לעיל נ"ט ע"א) עלה דתנן במתניתין שם ואלו טעונות שמן ולבונה מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקין וכו'. אמרינן בגמרא אר"פ כל היכא דתנן עשר תנן לאפוקי מר"ש דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא קמ"ל דלא עיי"ש. וכיו"ב איתא נמי שם (לקמן ס' ע"א) ובר"פ ואלו מנחות נקמצות (ע"ב ע"ב) עיי"ש. ופירש"י בלישנא אתרינא וז"ל כל היכא דתנן סידרי מנחות במתניתין דדינן שוה עשר תנן ממנחת הסולת עד מנחת העומר לאפוקי מדר"ש דאמר וכו' דלדידי' איכא אחד עשר. דבמנחת מאפה איכא בה שלש מנחות אי בעי כולה מצות ואי בעי כולה רקיקין ואי בעי חמש חלות וחמש רקיקין ומתניתין לא חשבן אלא בתרתי עכ"ל. וכן הוא בפי' רגמ"ה ז"ל עיי"ש. והמל"מ (בפי"ג מהלכות מעה"ק ה"י) הכריע דהעיקר כלישנא אחרינא עיי"ש בדבריו. וא"כ מבואר לפ"ז דאדרבה לר"ש שש מיני מנחות הן דבמנחת מאפה איכא תלתא מיני מנחות לדידי' איברא דלפ"ז יותר יש להקשות על פירש"י ורגמ"ה ז"ל מסוגיא דסו"פ כל המנחות ב"מ. דמבואר שם דאדרבה לר"ש החלות והרקיקין שבמנחת מאפה חד קרבן נינהו משום דלא נאמר אלא קרבן אחד. וכמשכ"ל. וא"כ הו"ל לפרש איפכא דלר"ש ליכא עשר אלא תשע. אבל באמת לק"מ דשם במתניתין לא נחית למנין המנחות הכתובות בתורה. דהא חשיב נמי בכלל הנך עשר. מנחת כהנים מנחת נשים מנחת נכרים. ולא אשכחן בתורה מנחות אלו כתובות בפ"ע. אלא אחת מחמשה מיני מנחות דרישא הן. רק דמנחת כהנים כולה כליל. אבל במעשה המנחה ליכא שום חילוק בין מנחת כהנים למנחת ישראל. ולא אתי מתניתין אלא לאשמעינן דכל המנחות כולן דחשיב ואזיל אע"פ שיש חילוק במלאכתן או בבעליהן בזה דינן שוה דכולן טעונות שמן ולבונה וטעונות הגשה ואין טעונות תנופה ונקמצות. וא"כ כל פרטי המנחות דאפשר לאשכוחי הו"ל למיחשב בין כתיבי בקרא ובין לא כתיבי. ובלבד שיהא דינם שוה לענין זה. ואם איתא דמתניתין ר"ש. הו"ל למחשב נמי מנחה שמחציתה חלות ומחציתה רקיקין. והו"ל י"א מנחות אע"ג דכולהו תלתא פרטי דמנחת מאפה חד קרבן נינהו לר"ש. ועכ"פ מבואר דלר"י דקיי"ל כוותי' חלות ורקיקין תרי קרבנות בפ"ע נינהו. וכאילו כל חדא באנפי נפשה כתיבא. וא"כ לדרכו של רבינו הגאון ז"ל יש למנותן במנין העשין כל אחת בפ"ע כשאר מיני המנחות שמנאן כל אחת בפ"ע:

אבל נראה דמ"מ לק"מ דאע"ג דאמרינן אליבא דר"י כיון דכתיב בשמן בשמן כמאן דכתיב קרבן קרבן דמי. מ"מ כבר כללינהו קרא לחלות ורקיקין כחדא ברישא דקרא. דכתיב וכי תקריב מנחה מאפה תנור סולת חלות וגו' ורקיקי מצות וגו' והו"ל כלל שיש בו פרטים שאין נמנין לדרכו של רבינו הגאון ז"ל אלא באחת. ולא קאמר ר"י דכיון דכתיב בשמן בשמן כמאן דכתיב קרבן קרבן דמי. אלא לענין הדין שאין להביא חמש חלות וחמש רקיקין. תדע לך שהרי בדיעבד גם לר"י אמרינן התם דיצא כשהביא מחצה חלות ומחצה רקיקין. ורק לכתחילה הוא דדריש ר"י. מדכתיב בשמן בשמן שלא יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין. וכיון דמיהת בדיעבד יצא לדידי' ודאי כמנחה חדא חשיבי. אלא דלכתחילה קפיד קרא שלא יערבם יחד. ואפי' לר"י ב"ר יהודה דאית לי' התם דאפי' בדיעבד אם הביא מחצה חלות ומחצה רקיקין לא יצא. ויליף לה התם מדכתיב וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת וגו' וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה וגו'. מה וכל האמור למטה שני מינין חלוקין. אף וכל האמור למעלה שני מינין חלוקין עיי"ש. וגם יש מקום לומר דהילכתא כוותי'. מדפרכינן התם לקמן (ריש פ"ז דמנחות ע"ג ע"א) והא אפיקתי' לכדר"י ב"ר יהודה עיי"ש. ועי' במש"כ התוס' שם בד"ה והא עייש"ה. וכן מטין פשוטן של דברי הרמב"ם (בפי"ג מהלכות מעה"ק ה"ח) עיי"ש. ועי' במש"כ במל"מ (פי"ז מהלכות מעה"ק הלכה ה') עיי"ש. מ"מ כיון דברישא דקרא כייל להו קרא כחדא. וגם באידך קרא דוכל מנחה אשר תאפה בתנור וגו' כייל לחלות ורקיקין כחדא. אין למנותן לדרכו של רבינו הגאון ז"ל אלא במצוה אחת. וכן באזהרותיו אשר על סדר עשרות הדברות (דבור ראשון) מנה רבינו הגאון ז"ל מיני המנחות בארבע מצות. וחלות עם הרקיקין כלל שם בשם מאפה. כלישנא דרישא דקרא (בפרשת ויקרא. ובקרא דפרשת צו) שכללן שתיהן בשם מאפה. וכאן נקט לישנא דמתניתין (בפ"ה דמנחות ובריש פ"ז) עיי"ש. והנה הרמב"ם ז"ל (עשין ס"ז) וכן כל הנמשכים אחריו מנאום כולן במצוה אחת ע"פ דרכו בשורש שביעי עיי"ש. אבל כבר ביארנו טעמו של רבינו הגאון ז"ל לעיל (עשין ק"ב ק"ז ק"י) שלא הלך בדרכו של הרמב"ם בשורש זה. והרמב"ן ז"ל לא מנה עשין אלו כלל. וגם בזה כבר נתבאר אצלנו שם עיי"ש. והבה"ג וסייעתו מנאוה במספר הפרשיות וטעמם לא נתבאר. אבל באזהרות אתה הנחלת מנה ארבע מיני מנחות הללו ממש כמו שמנאן רבינו הגאון ז"ל כאן עיי"ש:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.