ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי/שקלים/ח/ב
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי פני משה |
ביאור רבי חיים קניבסקי לירושלמי
שקלים ח ב
הלכה ב מתני' פרוכת שנטמאת בולד הטומאה מטבילין אותה בפנים ומכניסין אותה מיד ושנטמאת באב הטומאה מטבילין אותה בחוץ ושוטחין אותה בחיל מפני שהיא צריכה הערב שמש אם היתה חדשה שוטחין אותה על גג האיצטבא כדי שיראה העם את מלאכתה שהיא נאה רשב"ג אומר משום ר"ש בן הסגן פרוכת עוביה טפח על שבעים ושתים נימים נארגת על כל נימה ונימה כ"ד חוטין ארכה מ' אמה ורחבה כ' ומשמונים ושתים רבוא היתה נעשית ושתים עושין בכל שנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה:
גמ' אילו אמר חוט א' כפול לשנים שזור לשלשה משזר לששה ארבע מכאן הא עשרים וארבעה תני שלשים ושתים אילו אמר חוט א' כפול לשנים שזור לארבע משזר לשמונה ארבע מכאן הא תלתין ותרין תנא ארבעים ושמונה אילו אמר חוט אחד כפול לשנים קליעה לשלשה שזור לששה משזר לשנים עשר ארבעה מיכן הא ארבעים ותמניא כתוב אחד אומר (שמות כח) מעשה רוקם וכתוב א' אומר (שם) מעשה חושב מעשה רוקם פרצוף אחד מעשה חושב שני פרצופות רבי יהודה ורבי נחמיה חד אמר מעשה רוקם ארי מכאן וארי מכאן מעשה חושב ארי מכאן וחלק מכאן וחרנה אמר מעשה רוקם ארי מכאן וחלק מכאן מעשה חושב ארי מכאן ונשר מכאן: בשמונים ושתים רבוא היתה נעשית וכו': ר' יצחק בר ביזנא בשם שמואל גוזמא תמן תנינן פעמים היה עליה כשלש מאות כור רבי יוסי בי רבי בון בשם שמואל גוזמא:
מתני'. פרוכת שנטמאת בולד הטומאה. שנגעה במשקין טמאין ומדרבנן גזרו על המשקין שיהו מטמאין בגדים: מטבילין אותה בפנים. שאינה טעונה שלוח מחוץ למחנה: ומכניסין אותה מיד. כלומר משתמשין בה מיד שאינה צריכה הערב שמש: נטמאת באב הטומאה. בשרץ או בנבילה מטבילין אותה בחוץ דטעונה שלוח: ושוטחין אותה בחיל. חוץ לעזרה ואין מכניסין אותה מיד מפני שהיא צריכה הערב שמש: ועל שבעים ושתים נימין. נירין וכל חוט כפול כ"ד לפי שהיא עשוי' מתכלת וארגמן ותולעת שני ושש וכל מין ומין חוטו כפול ו': ארכה מ' ורחבה כ'. כמדת פתח האולם שהיה גבהו ארבעים ורחבו עשרים: ומשמונים ושתים רבוא. דינרים: ושלש מאות כהנים מטבילין אותה. מחמת כובדה:
גמ'. אילו אמר חוט א'. דבקרא נאמר ועשית פרכת תכלת וגו' משזר ואילו הי' נאמר חוט היתה נעשית מחוט א': כפול שנים. ואילו הי' נאמר כפול הייתי למד שצריך כפול שנים: שזור לשלשה. מוסף א' על כפול: משזר לששה. משזר משמע כפול משזור היינו ששה: ארבע. וכיון שהיתה נעשית ארבע חוטין תכלת וארגמן תולעת שני ושש הרי כ"ד חוטין: שזור לארבע. כפול דכפול: מעשה רקם. גבי מסך פתח האוהל כתיב מעשה רוקם: מעשה חושב. גבי פרוכת וגבי יריעות ובא לפ' מאי רוקם ומאי חושב: פרצוף א'. כצורתו מכאן כך צורתו מכאן דרוקם מעשה מחט היא: חושב שני פרצופות. דחושב מעשה אורג הוא ויש לה ליריעה שתי קירות ושתי צורות על שתי קירותי' אין דומות זו לזו: ארי מכאן וחלק מכאן. שתי קירות יש לה קיר א' חלק: גוזמא תנן. על הא דתנן ששלש מאות כהנים היו מטבילין אותה ועיקר נתכוין לומר שהרבה כהנים מטבילין אותה מחמת כובדה, כתבו בשם הגר"א דהא דנקט ג' מאות כהנים משום דיש מקום בפרוכת לג' מאות כהנים דפרוכת רחבה כ' וארכה מ' נמצא ההיקף ק"כ אמה ובאמה בת חמשה טפחים כדס"ל לר"י פי"ז דכלים לק"כ אמה עולה ו' מאות טפחים ויש מקום לג' מאות כהנים לאחוז הפרוכת בב' ידיהם אלא שלא הי' הכרח בכך והיינו שאמרו גוזמא נקט: תמן תנינן. משנה היא בתמיד פ"ב החלו מעלין באפר ע"ג תפוח ותפוח היה באמצע המזבח ולפעמים הי' עליו כשלש מאות כור אפר ועלה נמי אמר דגוזמא קתני:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |